חברים שרים לזכר רנה: "צריכים להתחזק ביחד"

עשרות מחבריה של רנה שנרב הגיעו במוצאי השבת האחרונה להיכל התרבות בלוד כדי לשיר ולהיזכר בה. המדריכה שלה בבני עקיבא אמרה: "רנה היא כבר לא רק שלנו, אלא של כל עם ישראל". אחת מחברותיה הטובות סיפרה: "כולם רצו להיות כמוה". אחותה של רנה ביקרה את אחיה ואביה ואמרה: "עוד לא מעכלים את הבשורה על רנה"

פורסם בתאריך: 28/08/2019 17:00    מאת: ל.דוברות ע. לוד

נכתב על ידי

ל.דוברות ע. לוד

רמלודנט באר יעקב

מעגל חברים לזכרה של רינה שנרב   (צילום: שמוליק דודפור)

עשרות מחברותיה וחבריה של רנה שנרב, שנרצחה בפיגוע במעיין דני הסמוך להתנחלות דולב, הגיעו אמש במוצאי השבת האחרונה להיכל התרבות העירוני בלוד בכדי לשיר לזכרה. הם הגיעו בודדים בודדים, אחד הביא גיטרה, השני חליל - והחלו לשיר. כל כמה דקות נוספו עוד חברים למעגל, כשבמרכזו הונח דגל ישראל ולצידו הודלקו נרות נשמה שהרכיבו את שמה של המנוחה.

מוריה ויצמן, שהייתה מדריכה שלה בבני עקיבא, סיפרה: "אתמול ניסינו לכתוב עליה כמה דברים. כתבנו רק שהיא נשמה ענקית ועצרנו. היה לנו קשה להגיד יותר מזה שהיה לה חיוך ענק. כל דבר אחרי זה היה נראה קטן". היא הוסיפה כי "היא הדריכה בבני עקיבא לוד מרכז ועברה לסניף נצח שבו יש הרבה עולים. לא היו לה הרבה חניכות, אבל היא נלחמה על כל אחת מהן".

היא אמרה עוד: "אנחנו צריכים להתחזק ביחד. התפקיד שלנו - הנוער והחברים של רינה - להיות ביחד, החוצה. אנחנו לא יושבים בתוך הסניף, אלא ברחוב. זה אירוע של עם ישראל. אנחנו יושבים פה בחוץ כי אנחנו רוצים לחזק את הרחוב. רנה היא כבר לא רק שלנו, אלא של כל עם ישראל. לא סתם יש פה דגל ישראל באמצע. אנחנו נלך למעין דני, נמשיך לטייל בכל ארץ ישראל, גם איפה שרנה נהרגה. נמשיך את הדרך של רנה ממקום חזק וטוב. נשיר שירים שיחזקו אותנו".

הדר אברמוביץ, חברה טובה נוספת של רנה, סיפרה: "הפעם האחרונה שנפגשנו הייתה בפעולה. אף אחד לא ציפה לזה. היא הייתה עם חיוך. היא הייתה נשמה, הסתכלה על דברים שאנשים לא רואים. היא תמיד מצאה את הטוב בכל אדם. היא רצתה משפחה כמו לכולם, להיות בת שירות לאומי. להיות הכי טובה שהיא יכולה. מה שהוביל את רנה זה לעשות את הדבר הטוב והנכון, ולא לפעול מהבטן. כל הליכה איתה לסניף, רק עכשיו אני קולטת כמה זה היה משמעותי עבורי. הלוואי וכולם ימשיכו את הדרך שלה".

תמר אחותם של רנה ודביר, שנפצע גם בפיגוע, הגיעה לבקר את אביה ואת אחיה בבית החולים ואמרה: "יצאנו עכשיו מאבא ודביר והם ברוך השם מרגישים הרבה יותר טוב, תודה רבה לכולם, לכל עם ישראל, כל התפילות, זה מחבק אותנו ומחזק אותם. צריך להמשיך להתפלל עוד ובע"ה להרבות בטוב ולהמשיך להתחזק ואנחנו לא נופלים לייאוש.

"אנחנו מתקדמים הלאה. אנחנו מבינים גם לאט לאט את הנס שקרה לנו, שאבא ודביר איתנו פה ומדברים איתנו ואנחנו עוד לא מעכלים את הבשורה על רנה. היא הייתה ילדה שמחה, שחיפשה לעשות טוב, שחיפשה לחזק את עם ישראל, שתמיד ביררה את הדרך, שאלה שאלות ולא הסתפקה בדברים הקטנים. היא תמיד דאגה שלכולם יהיה טוב לידה, שכולם ישמחו".