הקמת בניין חדש עבור משרדי העירייה ברחוב הרצוג, פגעו בהכנסותיה של "תבליני כחלון" בלוד

החנות "תבליני כחלון" השוכנת ברח' הרצוג בלוד מאז שנת 1961 נפגעה קשות, מאז החלה בנייתו של הבניין החדש של עיריית לוד בסמוך לחנות התבלינים, על שטח השוק הישן של העיר לוד.

פורסם בתאריך: 19/02/2020 08:00    מאת: ג'אק שיטרית

---

נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

צפו והאזינו לדבריה של איליה כחלון על האבק שגבר על ריח התבלינים ברח' הרצוג בלוד:

אבי המשפחה יוסי כחלון ובתו אליה על רקע התבלינם

אליה כחלון, בתו של בעל חנות התבלינים מסרה לכתבנו את הדברים הבאים, כאשר מדי פעם נאלצה להפסיק את שטף דבריה למחות את דמעותיה, שזלגו להן באופן חופשי במהלך הפגישה עם הכתב ועורך היישומון "רמלודנט-באר יעקב".

"בעיר העתיקה של לוד ברחוב גולומב 35. ישנה  חנות "תבליני כחלון" מאז שנת 1961 המנוהלת ע"י בני ה דור השלישי של משפחת כחלון.  העסק הזה תמיד שיגשג והצליח ונתן טעם וריח לתבשילי התושבים מכל העדות והדתות בלוד. לאחרונה, כאשר לפני כשנתיים החלה בנייתו של המבנה החדש של עיריית לוד החלה הידרדרות תלולה של ההכנסות ממכירת התבלינים. עד כדי אובדן של 33% מההכנסות, על פי דו"ח מבוקר של רואה החשבון. משפחה בת שמונה נפשות הפסיקה להתפרנס בכבוד, בניגוד למצב ההכנסות שהיו נהוגות בטרם החלו העבודות על השטח ששימש בעבר כמגרש חנייה לבאי השוק העירוני והחנויות המצויות ברחוב הרצוג.

המצב ברחוב הרצוג היה בכי רע לאורך שנים, מצב הניקיון והתברואה היה בכי רע. התאורה בלילה היתה מאוד חסרה, חנייה מסודרת מעולם לא היתה, כאשר השוק התנהל בסמוך לרחוב הרצוג, התושבים שבאו לערוך את קניותיהם ברחוב, מצאו חנייה בשטח השוק העירוני שכידוע פעל רק יום וחצי בכל שבוע. מאז שנת 2017 כאשר החלה הקמת המבנה של עיריית לוד על שטח השוק הישן, האזור הפך לאתר בנייה, שלא עשה חשבון לבעלי העסקים. אי אפשר היה לנסוע עם רכב פרטי על הכביש הצר והמשובש עד להחריד. בנוסף, משאיות היו חוסמות את הכביש, המדרכה ממול הייתה מכוסה עד שפת הכביש בפרגוד של פלדה ללא מעבר להולכי רגל והמדרכה שצמודה לחנות שלנו הייתה גם היא הרוסה לגמרי. העסק הוא עסק של דברי מאכל כאשר נעשו ההריסות כל החנות הייתה מלאה באבק ובעקבות כך החלפנו את הדלת הראשית שהייתה פתוחה , בדלת זכוכית וגם זה לא היה פתרון לכמויות האבק שהרסו את מוצרי המזון והתבלינים שלבסוף זרקנו את רובם.

נושא נוסף שמאוד הכעיס את אבי במשך כל שלוש השנים האחרונות הוא נושא הדוחות שנרשמו לו עקב חניית רכב העבודה שלו בכניסת החנות למטרות פריקה של סחורה ולקוחות רבים הפסיקו להגיע בעקבות דוחות שניתנו גם להם מפני שחנו על המדרכה שבעצם איבדה את צורתה כמדרכה , והיה אך טבעי שהלקוחות מצאו לנכון לחנות ליד הכניסה לחנות. בעיקר הלקוחות הוותיקים שהם לרוב מבוגרים.

העבודות ברח' הרצוג בשיאן

כל מי שמכיר את אבי יודע כמה החנות הזאת חשובה לו כל יום הוא עובד 12 שעות ועושה הכל באהבה וכשאדם רואה את מפעל חייו קורס גם הוא קורס. אבי הוא חולה סכרת וסובל מלחץ דם , מחלות שהלכו וגברו בעיקר בשלוש השנים האחרונות בגלל אתר הבנייה שצמח לנו בחצר החנות שלנו. פרט לסוכרת וללחץ הדם ואולי דווקא בגללם סבל אבי ממספר אירועי לב אשר דרשו צינתורים, ובנוסף לכל הצרות האלה אבי נאלץ לצרוך כדורים נגד דיכאון . הדיכאון נוצר רק בגלל הפסד הממון והחשש שלו לפשוט רגל. המצב הלך והחמיר מאז שקיבל הודעה מנציגי העירייה כי הרחוב ייסגר לתקופה של ארבעה חודשים בשורה שכבר התממשה בימים האחרונים. סגירת הרחוב היא הקש ששבר את גב הגמל במיוחד כשעונת החגים מתחילה וזה שיא המכירות שלו בכל שנה וכרגע אין ביכולתו לעשות דבר. ארבעה חודשים יכולים להביא אותו לפשיטת רגל ואנחנו הילדים שלו נלחם כמה שנוכל כדי שזה לא יקרה. אנחנו וכל בעלי העסקים שניזוקו ברחוב מקווים שהעירייה תתחשב במצב ותיתן פיתרונות." עד כאן דבריה הקשים והכואבים של נציגת המשפחה אליה כחלון.

להלן תגובת העירייה כפי שנמסרה ע"י דובר העירייה, יהורם בן ארוש: 

 "אין בעירייה מנגנון המאפשר הנחה או פטור מתשלום ארנונה במצבים כגון אלה. בסופו של דבר, אי הנוחות תשתלם מאוד עם השלמת עבודות הפיתוח, האיזור בכלל ובית העסק המדובר בפרט, ישתבחו ורמת המסחר תעלה לאין שיעור, כאשר את בית העירייה יפקדו מאות העובדים והמבקרים מדי יום. כך גם ערך הנכס ואיכות החיים הכוללת. בדיקות כלכליות שנעשו במקומות רבים בארץ ובעולם, מצאו כי שדרוג ועבודות תשתיות ופיתוח מעלים את ערך הנכסים באותו איזור, ומקומות שהיו בעבר שוליים ופחות מרכזיים, הופכים יוקרתיים ומבוקשים, הן מבחינת ערך הנכסים כאמור, והן מבחינת היקף המסחר. לוד מתפתחת למען התושבים. מדובר באי נוחות זמנית בלבד."

מערכת "רמלודנט-באר יעקב" חקרה ומצאה בדברי הימים של גוגל, את הפרטים הבאים אשר יכולים לעזור לעיריית לוד לפעול אצל משרד הפנים, כדי להצליח להשיג אישור כדי לעזור למשפחת כחלון ולבעלי עסקים אחרים אשר פרנסתם נפגעה כתוצאה מהרעת תנאי הגישה אל עסקיהם , עקב ביצוע עבודות תשתית ארוכות טווח או הקמת מבנים המשתקים לגמרי את תנועת הלקוחות לחנויות ולעסקים קטנים ובינוניים.

הצעות חוק למתן הקלות לעסקים

בשנת 2010 הועלתה הצעת חוק שמטרתה להעניק לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, שעסקם הוא מקור פרנסתם העיקרי, סיוע באמצעות הנחה מתשלום הארנונה בתקופה בעייתית זו, אך היא לא השתכללה לכדי פסיקה מחייבת.

כך עלה בגורלה של הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)

(תיקון – הנחה מארנונה בשל הקמת הרכבת הקלה בירושלים), התשע"א–2011 אשר הונחה על שולחן הכנסת בראשית שנת 2011 ובמסגרתה הוצע כי לעיריית ירושלים תהיה סמכות להעניק הנחה או פטור מארנונה (גם רטרואקטיבי) לבתי עסק הממוקמים באזור עבודות הרכבת הקלה ושפעילותם הכלכלית נפגעה כתוצאה מהליך הקמת הרכבת הקלה אך לא יצאה לפועל בגלל התנגדותם של שרי הפנים, האוצר והתמ"ת התנגדו להצעת החוק בגלל עלותו התקציבית היקרה.

לפי שעה, עיריית רמת גן מסרבת לחתום על חוזה לתחילת ביצוע עבודות הרכבת בשל התנגדותה להקמת נתיב תת קרקעי במקום עילי בחלק המחבר בין רמת גן לת"א ואף שלחה מכתב לשר התחבורה בדרישה לשנות את התוואי לעילי. לטענת עיריית ר"ג התושבים יסבלו מחפירות ועבודות בנייה שימשכו למעלה מ-6 שנים לאורכו של רח' ז'בוטינסקי בעיר מה שעלול לפגוע בפרנסתם של בעלי עסקים רבים ולכן על המדינה לפצות את בעלי העסקים בגין הנזקים שיגרמו להם לרבות באמצעות הנחה בארנונה.

בתקשורת פורסם, כי עיריית ת"א כבר הודיעה כי אין בכוונתה להעניק הנחה מארנונה לבעלי העסקים שפרנסתם תפגע באופן ישיר או עקיף כתוצאה מעבודות הרכבת הקלה בעיר, מאחר ולדבריה היא אינה מוסמכת לכך אלא המחוקק.

מה ניתן לעשות על מנת להקל על בתי העסק בתוואי הרכבת הקלה?

המדינה והעיריות לא יכולות להתעלם ממצוקת הסוחרים ומקריסתם הכלכלית הצפויה של אינספור בתי עסק היושבים בתוואי עבודות הרכבת הקלה והן יכולות בנקל לסייע לאותם סוחרים באמצעות הטבות במס (וכך אף עשויות להצטמצם היקף התביעות שיוגשו לבתי משפט בשל הנזקים הכספיים).

היוזמה להקלות במס יכולה להיות של הממשלה באמצעות חקיקה ראשית אשר תכפה על הרשויות המקומית להעניק פטורים או הנחות מארנונה למי שעומד בתנאים. כך עשתה הממשלה בגל פיגועי הטרור בירושלים בשנת 2002 כאשר הוסיפה פרק חדש בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) שענייננו מתן הנחות בארנונה לבתי עסק בירושלים על פי אזורים.

דוגמאות נוספות למקרה בו נרתמת המדינה לסיוע למגזר מסוים בתקופה בה מתקיימות נסיבות מיוחדות שיש בהן בכדי ליתן סיוע בדרך של הקלה בארנונה הן למשל פטור מארנונה לחקלאים בגין קרקע חקלאית בשנת שמיטה וכן הנחות חלקיות לדירת מגורים חילופית בהליך של פינוי בינוי.

היוזמה יכולה אף לבוא מהרשות המקומית עצמה חרף התנגשות האינטרסים הלכאורי בין דאגה לרווחת התושבים מחד והעשרת הקופה הציבורית מאידך. כך למשל, הרשות המקומית רשאית לפנות לשר הפנים ושר האוצר בבקשה להפחתת ארנונה לאותם בתי עסק ובתי מגורים הצפויים להיפגע מהעבודות. בנוסף, היא יכולה לתקן או לשנות את צו הארנונה ולהגדיר למשל אזורי מס חדשים בהתאם לתוואי הרכבת שבהם יוענקו הנחות בארנונה לעסקים ובתי מגורים.

אין ספק כי למדינה ולרשויות המקומיות יש את הכלים לסייע לאותם בעלי עסקים היושבים על תוואי הרכבת באמצעות הקלות בארנונה ורצוי, אם לא חובה עליהן, לפעול לסייע להם.