ראיון חג עם דוד יפרח, ראש מועצת שדות דן, לקראת ראש השנה תשפ"ז: "אנחנו בונים היום את שדות דן של המחר
שנת הלימודים תשפ"ז נפתחה בשדות דן בהצלחה וללא תקלות, ומאחורי התוצאה הזו עומדת השקעה שיטתית וארוכת שנים בחינוך. ראש המועצה דוד יפרח, איש צנוע שממעט לדבר על עצמו ומעדיף לתת לעשייה לדבר, רואה בחינוך את שליחות חייו הציבוריים. לצד תנופת הבינוי והחדשנות במערכת החינוך, המועצה מקדמת מהלכים כלכליים משמעותיים שנועדו להגדיל את הכנסותיה ולהבטיח את עתידה. אזור התעסוקה המשותף עם לוד מתקדם, מרכז החדשנות ביגל הולך ונבנה, והחזון האזורי כולל גם את הארנה המתוכננת במסגרת Lodcation. במקביל, יפרח מנהל מאבק עיקש סביב הנטל הכלכלי הכרוך בתביעות לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. ערב השנה החדשה הוא מביט קדימה באופטימיות, אך גם באחריות גדולה: להמשיך לפתח את המועצה, לשמור על חוסנה ולבנות עתיד טוב יותר לילדי שדות דן.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מאיר יוגב
שנה חדשה נפתחת ברגל ימין
כיאה לראש מועצה שחינוך ילדי המועצה ניצב בראש סדר העדיפויות שלו, דוד יפרח מבקש לפתוח את השיחה דווקא בפתיחת שנת הלימודים תשפ"ז. יש בדבריו נימה של גאווה, אולי אפילו יותר מהרגיל. יפרח אינו אדם שאוהב לדבר על עצמו, ובוודאי שאינו נוהג להאדיר את הישגיו. אבל הפעם קשה לו להסתיר את שביעות הרצון. "עמלנו כל השנה כדי להגיע לרגע הזה", הוא אומר. "תודה לאל, פתחנו את שנת הלימודים על הצד הטוב ביותר, עם אפס תקלות בכל מוסדות החינוך ברחבי המועצה".
מאחורי המשפט הקצר הזה מסתתרת עבודה אינטנסיבית של חודשים ארוכים. פתיחת שנת לימודים מוצלחת אינה מתחילה בבוקר הראשון של ספטמבר, אלא הרבה קודם: בתכנון, בבינוי, בשיפוצים, בהיערכות כוח האדם, בבטיחות, בהצטיידות ובתיאום בין עשרות גורמים.
השנה, לאחר תקופת הכנה משמעותית, ילדי שדות דן נכנסו למוסדות החינוך כשהכול ערוך ומוכן. יפרח: "החינוך הוא לא עוד סעיף בתקציב. מבחינתי זו השקעה בעתיד של המועצה כולה!"
חינוך אינו סיסמה, אלא דרך חיים
כשדוד יפרח מדבר על חינוך, ניכר מיד שלא מדובר בסיסמאות. זהו אחד התחומים שבהם הוא מדבר מתוך תחושת שליחות עמוקה. במהלך שנות כהונתו הושקעו משאבים רבים במערכת החינוך של שדות דן, החל מגני הילדים ועד מוסדות החינוך העל-יסודיים, במגוון הזרמים והקהילות. תוכניות חדשניות, מרחבי למידה, טכנולוגיה, חדשנות, הכשרת צוותים והשקעה בתשתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה החינוכית במועצה.
גם ההערכה המקצועית למערכת אינה מסתכמת במחמאות פנימיות. בשיח השוטף עם גורמי המקצוע במחוז המרכז של משרד החינוך, שדות דן מוצגת לא אחת כדוגמה ומופת לרשות שמשקיעה משאבים, מנהלת נכון ומקדמת את מערכת החינוך באופן שיטתי.
משרד החינוך מקיים קשרי עבודה שוטפים עם אגף החינוך במועצה, ובכלל זה בתחומי החינוך המיוחד והשירות הפסיכולוגי-חינוכי. אנשי מקצוע מהמחוז מגיעים למוסדות החינוך, מכירים מקרוב את העבודה בשטח ועומדים על ההשקעה בתלמידים ובצוותים.
"אני לא זוכר אפילו את כל התוכניות שהטמענו לאורך השנים", אומר יפרח בחיוך. "אבל אני יודע דבר אחד: כל תוכנית שאנחנו מכניסים למערכת צריכה בסופו של דבר לשרת את הילד. זה המבחן האמיתי".
"כל תוכנית שאנחנו מכניסים למערכת צריכה בסופו של דבר לשרת את הילד. זה המבחן האמיתי", אומר יפרח, שמבחינתו חינוך הוא השקעה ארוכת טווח!
מיני-קוסמוס של החברה הישראלית
האתגר החינוכי בשדות דן מורכב במיוחד. המועצה כוללת תשעה יישובים בעלי מאפיינים קהילתיים שונים, ובתוכה חיים זה לצד זה ציבורים דתיים, חילוניים, חרדיים וחסידיים. במובן הזה, שדות דן היא במידה רבה מיני-קוסמוס של החברה הישראלית.
עבור ראש המועצה, המשמעות היא שמערכת החינוך אינה יכולה לפעול בשיטת "מידה אחת שמתאימה לכולם". לכל קהילה יש מאפיינים, מסורת, צרכים וציפיות משלה, ובתוך כל קהילה קיימים גם הבדלים בין ילד לילד.
"זו כמעט אומנות", אומר יפרח. "צריך להבין בחינוך לפני ולפנים. צריך לדעת להקשיב לכל קהילה, להבין את הצרכים שלה ולתת לה את המענה הנכון, בלי לקפח אף אחד. ובתוך כל זה צריך לזכור שכל ילד הוא עולם בפני עצמו". הוא מזכיר את הפסוק בספר "משלי": "חנוך לנער על פי דרכו", ורואה בו עיקרון חינוכי, ולא רק פסוק יפה. "מה שמתאים לילד אחד לא בהכרח מתאים לילד אחר. ילד אחד צריך יותר טכנולוגיה, אחר זקוק למענה רגשי, שלישי פורח דרך ספורט או יצירה. התפקיד שלנו הוא לזהות את הכוחות של כל ילד ולתת לו את הכלים לפרוח".
זו אולי אחת הסיבות לכך שהשקעת המועצה אינה מתמקדת רק בהישגים לימודיים. לצידם מושם דגש על ערכים, מסוגלות, חוסן, מיומנויות חברתיות, חדשנות ויכולת להתמודד עם עולם המשתנה במהירות.
מרכז החדשנות: בונים את העתיד כבר היום
אחד הפרויקטים הבולטים שממחישים את תפיסת העולם הזו הוא מרכז החדשנות, היזמות והלמידה המוקם בימים אלה במושב יגל.
ביוני השנה הונחה אבן הפינה למרכז, שנועד להעניק לילדי שדות דן מרחב מתקדם ליצירה, חקר, יזמות וחדשנות. המרכז אמור לחשוף את התלמידים לעולמות טכנולוגיים מתקדמים ולפתח חשיבה יצירתית ומיומנויות הנדרשות בעולם המחר.
מדובר בפרויקט משמעותי, שההשקעה בו נאמדת בכ-10 מיליון שקלים, והוא מצטרף לשורת השקעות שכבר בוצעו במערכת החינוך.
לצד המרכז החדש ממשיכה המועצה להשקיע בחדרי מייקרים, בחדרי דמיון, בסביבות למידה מתקדמות ובתוכניות המשלבות טכנולוגיה ויצירתיות.
אבל מבחינת יפרח, הטכנולוגיה היא אמצעי ולא מטרה. "אנחנו רוצים שילד יידע לא רק להשתמש בטכנולוגיה, אלא לחשוב, ליצור, לשאול שאלות ולמצוא פתרונות. אנחנו צריכים להכין אותו לעולם שעדיין לא קיים".
"במושב יגל הולך ונבנה מרכז חדשנות ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר, שעתיד להפוך למרחב של חקר, יזמות ויצירה עבור ילדי שדות דן"
תנופת בינוי בכל רחבי המועצה
מרכז החדשנות אינו עומד לבדו. במקביל, מקדמת המועצה שורה של פרויקטים בתחום החינוך: בית הספר רש"ש נמצא בבנייה, בית הספר אור ליובאוויטש בבנייה, שלושה גני ילדים באחיעזר נמצאים בשלבי סיום ושני גני "אוהל תורה" בכפר חב"ד נמצאים אף הם בבנייה. לכך מצטרפים פרויקטים ושדרוגים במוסדות חינוך נוספים ברחבי המועצה.
גם שיפוצי הקיץ השנה היו רחבי היקף, והושם דגש על חידוש מבנים, התאמת סביבות הלמידה, שיפור התשתיות והכנת מוסדות החינוך לפתיחת השנה. "אני אומר תמיד שהילדים שלנו לא צריכים לקבל פחות בגלל שהם גרים במועצה אזורית", מדגיש יפרח. "להפך. אנחנו צריכים לתת להם את התנאים הטובים ביותר, בכל מקום ובכל יישוב".
מהכיתה אל המנוע הכלכלי
אם החינוך הוא ההשקעה בעתיד האנושי של שדות דן, הרי שהפיתוח הכלכלי נועד להבטיח את היכולת לממן את העתיד הזה. יפרח מדגיש כי הגדלת מקורות ההכנסה העצמאיים של המועצה היא יעד מרכזי מבחינתו. הסיבה פשוטה: מועצה חזקה כלכלית יכולה להשקיע יותר בחינוך, בתשתיות, ברווחה, בקהילה ובשירותים לתושב. אחד המהלכים המרכזיים הוא קידום אזור התעסוקה המשותף עם לוד.
"הייתה למועצה תוכנית כלכלית קטנה וישנה, שבמשך שנים לא יושמה", מספר יפרח. "יחד עם ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, פנינו לותמ"ל ולגורמים הרלוונטיים, הגדלנו את התוכנית והתחלנו ליישם אותה".
התוכנית כוללת כ-2.5 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר ומלונאות. השנה כבר החלו מהלכי שיווק ראשונים, לרבות מכרז המשלב מגורים ומסחר. המשמעות מבחינת המועצה היא בראש ובראשונה יצירת בסיס הכנסות עתידי משמעותי יותר.
"ארנונה למגורים אינה מקור הכנסה שממנו רשות יכולה להתעשר", מסביר יפרח. "הרשות נדרשת לתת לתושב שירותים רבים, ולעיתים ההוצאה על השירותים גבוהה מההכנסה. לעומת זאת, ארנונה עסקית יכולה לייצר מקור הכנסה משמעותי. לכן אנחנו חייבים לחשוב כמה צעדים קדימה".
2.5 מיליון מ"ר של תעסוקה, מסחר ומלונאות מתוכננים באזור התעסוקה המשותף עם לוד. מבחינת יפרח, מדובר באחד המפתחות לעתידה הכלכלי של שדות דן!
הארנה: חזון אזורי שחוצה גבולות
בתוך תנופת הפיתוח האזורית משתלב גם אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר: הארנה המתוכננת בצפון לוד, במסגרת תוכנית Lodcation, בסמוך לשטחי שדות דן.
על פי התכנון הנוכחי, מדובר בארנה גדולה בהיקף של כ-20 אלף מקומות ישיבה, שתוכל לשמש לאירועי ספורט, תרבות ובידור. מתחם הארנה מתוכנן על שטח של כ-35 דונם, כחלק ממערך רחב יותר הכולל תעסוקה, מסחר, מגורים ושימושים נוספים. החשיבות של המיזם, מבחינת יפרח, חורגת הרבה מעבר לאולם עצמו.
"זהו חזון אזורי", הוא אומר. "שיתוף הפעולה בין לוד לשדות דן יכול לייצר מנוע כלכלי משמעותי מאוד. אם עושים את זה נכון, לא מדובר רק בארנה. מדובר באזור שלם שיכול לייצר תעסוקה, מסחר, תרבות והכנסות לשתי הרשויות".
מיקומו של המתחם, בסמיכות לנתיבי תחבורה מרכזיים, לנתב"ג ולתחנת רכבת גני אביב, מעניק לו יתרון משמעותי מבחינת נגישות. התכנון כולל גם חיבור עתידי למערכות הסעת המונים.
החזון גדול, הדרך עוד ארוכה, אבל עצם קידום המיזם מסמן את הכיוון שאליו מבקשים יפרח ושותפיו להוביל את האזור.
המאבק על סעיף 197: "לא אתן שהמועצה תקרוס"
לצד האופטימיות והחזון, יפרח מבקש להעלות נושא שמדאיג אותו מאוד: ההשלכות הכלכליות של תביעות פיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. סעיף 197 מאפשר לבעלי זכויות במקרקעין לתבוע פיצויים כאשר אישור תוכנית פוגע בערך המקרקעין שלהם, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
הבעיה, מבחינת יפרח, מתחדדת כאשר מדובר בפרויקטים של תשתית רחבי היקף, שנועדו לשרת את המדינה כולה, אך עוברים בשטח המועצה ומשפיעים על תושביה ועל נכסיהם.
במקרים מסוימים, ובעיקר בהקשר של תוכניות דרך, החוק כולל מנגנוני שיפוי שבהם המדינה נושאת בחלק משמעותי מהפיצויים והמועצה המקומית נושאת ביתרה. סעיף 119 ד' לחוק, למשל, קובע מנגנון שיפוי של 70% מצד מגיש התוכנית, קרי: המדינה, ואת היתרה של 30% אמורה לשלם הרשות. מבחינת יפרח, הנטל שנותר על הרשות, ללא כל הצדקה, עלול להיות כבד מאוד.
"אנחנו נמצאים באזור שבו עוברים פרויקטים לאומיים רבים", הוא אומר. "המדינה צריכה את הכבישים, את הרכבות ואת התשתיות. גם אנחנו מבינים את הצורך הלאומי. אבל אי אפשר מצד אחד להטיל על התושבים את המפגעים ואת הפגיעה באיכות החיים, ומצד שני לצפות שהרשות המקומית תישא בנטל הכלכלי שנוצר כתוצאה מכך". לדבריו, מדובר מאבק עקרוני על עצמאותה הכלכלית של המועצה.
"אני לא מוכן להגיע למצב שבו נצטרך לקחת כסף שמיועד לילדים, לרווחה, לתשתיות ולשירותים לתושב, כדי להתמודד עם תביעות שנוצרו בגלל פרויקטים לאומיים. אני מתכוון להמשיך להיאבק בנושא הזה בכל דרך חוקית וציבורית שעומדת לרשותי, ללא שיקולים פוליטיים או אחרים".
"אני לא מוכן שהמועצה תקרוס בגלל הנטל של פרויקטים לאומיים", אומר יפרח, שמנהל מאבק לשינוי המציאות שבה רשויות מקומיות עלולות לשאת בחלק מעלויות הפיצויים.
לא עוצרים לרגע
למרות האתגרים, יפרח מבקש להסתכל על התמונה הגדולה. "לאורך כל שנות כהונתי, גם בתקופת הקורונה וגם בתקופות הביטחוניות הקשות שעברנו, לא עצרנו", הוא אומר. "המשכנו לבנות, לשפץ, לפתח ולתכנן. אם עוצרים היום, משלמים על כך מחר".
ואכן, מי שמסייר ביישובי המועצה יכול לראות את השינוי בעיניים: מוסדות חינוך חדשים, גני ילדים, תשתיות, מרחבי ציבור, פרויקטים קהילתיים ותוכניות עתידיות.
קהילה, תרבות ואיכות חיים
אבל התפתחות אינה מסתכמת בבטון ובאספלט. בשנים האחרונות התרחב גם עולם התרבות והפנאי במועצה. אירועים לכל המשפחה, מופעים, פעילויות לנוער, ספורט, אירועים קהילתיים ופעילויות לאזרחים ותיקים מעניקים לתושבים אפשרויות רבות יותר לבלות, להיפגש וליצור חיי קהילה.
הגישה של המועצה היא להתאים את הפעילות למגוון הקהילות המרכיבות אותה. אין "קהילה אחת" של שדות דן, אלא פסיפס של יישובים וקבוצות, שלכל אחת מהן צרכים ומאפיינים משלה. זה נכון גם לתרבות וגם לחינוך, וגם כאן יפרח רואה באחדות בין השונים נכס ולא מכשול.
"אנחנו יכולים להיות שונים מאוד זה מזה ועדיין להיות קהילה אחת", הוא אומר. "המבחן הוא לדעת לכבד את השוני, לתת לכל אחד את המקום שלו ולמצוא את המכנה המשותף".
מופעים, ספורט, פעילות לנוער, תרבות ואירועים לכל המשפחה: בשדות דן מבקשים לחזק לא רק את התשתיות, אלא גם את תחושת הקהילה והחיים המשותפים.
ביטחון וחוסן: להיות מוכנים לכל תרחיש
השנה האחרונה הוכיחה שוב עד כמה הביטחון והחוסן הקהילתי הם חלק בלתי נפרד מניהול רשות מקומית.
במועצה ממשיכים לשמור על כשירות מערכי החירום, צוותי החוסן והכיתות הכוננות, לצד תחזוקת המרחבים המוגנים והיערכות שוטפת מול גורמי הביטחון ופיקוד העורף. "אנחנו לא יכולים לדעת מה יביא אתו המחר", אומר יפרח. "אבל אנחנו יכולים לדאוג שנהיה מוכנים ככל האפשר".
מבחינתו, חוסן אינו רק היכולת להגיב בשעת חירום. הוא גם היכולת להמשיך בשגרה, להעניק לילדים תחושת ביטחון, לשמור על רציפות תפקודית ולדאוג שהקהילה תישאר חזקה גם בתקופות מורכבות.
העתיד כבר מתחיל היום!
כשמביטים על כל המרכיבים יחד, מתברר שהחזון של דוד יפרח אינו מתמצה בפרויקט כזה או אחר. הוא מדבר על מערכת חינוך חזקה, על עצמאות כלכלית, על תשתיות, על קהילה ועל יכולת של מועצה אזורית להסתכל רחוק קדימה, גם כאשר המציאות מסביב אינה פשוטה.
אולי זו גם הסיבה לכך שיפרח, שכמעט תמיד מעדיף לדבר על המועצה ולא על עצמו, חוזר שוב ושוב אל אותה נקודה: הילדים. "אנחנו לא עובדים רק בשביל היום", הוא אומר. "כל מה שאנחנו עושים עכשיו נועד לכך שבעוד חמש, עשר ועשרים שנה הילדים שלנו יוכלו להגיד שהיה כאן מי שחשב על העתיד שלהם".
וזה, אולי, המשפט שמסכם יותר מכל את שנות כהונתו: לבנות היום את שדות דן של המחר!
ברכות לשנה החדשה
לקראת ראש השנה תשפ"ז, מבקש דוד יפרח לעצור לרגע את המרוץ, ולהעביר מסר של תקווה.
"שנה טובה ומתוקה לכל תושבי המועצה האזורית שדות דן ולכל בית ישראל. תשפ"ז - תהא שנת פז. שנה שבה תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.
"אני מאחל לכולנו שנה של בשורות טובות, בריאות איתנה, ביטחון, הצלחה, אחדות ושלווה. שנדע להמשיך להיות עם מאוחד וחזק, שנדע לעמוד איתנים מול כל מי שרוצה לפגוע בנו, ושכל חיילי צה"ל ישובו לבתיהם בשלום ובבריאות.
"אני מאחל לתושבי שדות דן שנמשיך יחד לפתח את היישובים, לחזק את הקהילה, להשקיע בילדים ובחינוך ולבנות כאן עתיד טוב עוד יותר.
"שתהיה שנה שבה נסתכל קדימה באמונה ובתקווה, שנה של הגשמת חלומות, של עשייה מבורכת ושל הישגים.
"שתהא זו שנה של שלום, של אחדות ושל אהבת ישראל. שנה שבה נוכל לפתוח את הלב, לשבת סביב שולחן החג עם המשפחה, להודות על הטוב ולהאמין בטוב שעוד יבוא. שנה טובה ומתוקה לכל תושבי שדות דן ולכל בית ישראל!"
