חוזרים ללימודים: כמה משקיעה העיר בילדים שלכם?

בעוד יומיים תחל שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, מחקר שפורסם ב־ynet בחן כמה כסף מוסיפות הרשויות המקומיות מתקציבן למערכת החינוך, מעבר לתקציבי המדינה. הנתונים חושפים פערים משמעותיים בין הרשויות ומלמדים כי לא רק המצב החברתי־כלכלי של העיר משפיע על היקף המשאבים שמופנים לתלמידים, אלא גם סדרי העדיפויות של הרשות המקומית. בדקנו את הנתונים בלוד, רמלה ובאר יעקב ע"פ הפרסום של ווינט וגילינו פערים של אלפי שקלים בהשקעה העירונית בכל תלמיד.

פורסם בתאריך: 30/08/2026 16:00    מאת: אוה אהרונוף

---

נכתב על ידי

אוה אהרונוף

לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה הבעל"ט, הורים עסוקים בילקוטים, מחברות, ספרים, הסעות, תשלומים ורשימות ציוד. אבל מאחורי מערכת החינוך שכל ילד נכנס אליה מדי בוקר מסתתר נתון שפחות מוכר לציבור: כמה כסף משקיעה העירייה בעצמה בכל תלמיד? לא מדובר בתקציב הכולל של מערכת החינוך ולא בכסף שמשרד החינוך מעביר לרשות המקומית. מדובר בתוספת שמגיעה מתקציב הרשות המקומית עצמה, כסף שהעירייה בוחרת להפנות למערכת החינוך מעבר למשאבים שמגיעים מהמדינה.

וזה נתון שיכול להיות משמעותי מאוד, כי הערים יכולות לקבל תקצוב מהמדינה, אך אחת מהן יכולה לבחור להוסיף מתקציבה סכום גדול יותר לחינוך, בעוד האחרת תוסיף סכום קטן יותר. המשאבים הנוספים יכולים לשמש לתוכניות תגבור, מצוינות והעשרה, מגמות לימוד, תוכניות למחוננים, שעות נוספות, מענים רגשיים, מרחבי למידה ועוד.

מחקר שפורסם ב־ynet בשבוע שעבר בחן את ההשקעה של הרשויות המקומיות בחינוך והציג פערים משמעותיים בין הרשויות. הנתונים מעלים שאלה מעניינת במיוחד: האם רשות מקומית משקיעה בתלמידים שלה בהתאם ליכולתה הכלכלית או שגם סדרי העדיפויות של ראש העירייה ומקבלי ההחלטות משפיעים על התוצאה?

ההשוואה בין הערים ממחישה את אחת הנקודות המרכזיות שעלו במחקר: האשכול החברתי־כלכלי הוא גורם משמעותי, אך הוא אינו מסביר לבדו את כל הפערים בהשקעה העירונית בחינוך.

ומי נמצאות בצמרת ההשקעה?

לא כל הרשויות משקיעות באותה מידה בחינוך.
על פי נתוני ynet, בראש טבלת ההשקעה העירונית בתלמידים נמצאות בין היתר:
נשר, רמת גן, תל אביב־יפו
עם השקעה המתקרבת לכ־10,000 שקל לתלמיד ואף יותר.

לשם השוואה:
לוד – 2,979 שקל לתלמיד
רמלה – 5,301 שקל לתלמיד
באר יעקב – 5,319 שקל לתלמיד

הפערים ממחישים עד כמה שונה היקף ההשקעה שהרשויות המקומיות בוחרות להוסיף מתקציבן למערכת החינוך.

לא רק כמה כסף יש, אלא מה העיר בוחרת לעשות איתו
זה אולי החלק החשוב ביותר בסיפור. הרמה החברתית־כלכלית של הרשות משפיעה על צורכי התלמידים ועל יכולת הרשות להתמודד איתם. המדינה מנסה להתמודד עם הפערים באמצעות מנגנוני תקצוב. אבל לצד התקציב שמגיע מהמדינה, העירייה יכולה לקבל החלטות משלה. היא יכולה לבחור להוסיף משאבים לחינוך. והכסף הזה אינו רק שורה בספר התקציב.

על פי המחקר שפורסם ב־ynet, ברשויות שבהן מופנים משאבים נוספים לחינוך ניתן להרחיב את מגוון המענים לתלמידים: לפתוח מגמות לימוד גם כאשר מספר התלמידים אינו מספיק לקבלת מימון ממשרד החינוך, להפעיל תוכניות מצוינות ומחוננים, להוסיף שעות לימוד ותגבור, להשקיע במרחבי למידה מתקדמים, להכין תלמידים לבגרויות ולשוק העבודה העתידי ועוד. כלומר, ההשקעה העירונית יכולה להשפיע על מגוון האפשרויות שעומדות בפני תלמידי העיר, החל מתגבור לימודי ועד תוכניות מצוינות, מגמות לימוד, העשרה ומענים רגשיים. במובן הזה, התקציב העירוני הוא לא רק מספר. הוא משקף גם החלטות וסדרי עדיפויות.

השקעה שיכולה להשפיע על ההזדמנויות
כאשר עירייה בוחרת להוסיף משאבים למערכת החינוך, היא יכולה להרחיב את האפשרויות העומדות בפני תלמידיה.
עבור תלמידים המתמודדים עם קשיים, השקעה נוספת יכולה לאפשר תגבור ומענים מקצועיים. עבור תלמידים מצטיינים היא יכולה לאפשר תוכניות מצוינות, מגמות נוספות והזדמנויות להעמקה. במקרים אחרים היא יכולה לאפשר פתיחת מגמות שמשרד החינוך אינו מתקצב כאשר מספר התלמידים בהן נמוך. כך, לצד התקציב שמגיע מהמדינה, גם להחלטות שמתקבלות ברשות המקומית יכולה להיות השפעה על חיי היום־יום של התלמידים ועל האפשרויות שמערכת החינוך העירונית מציעה להם.

חשוב להדגיש: הנתונים אינם קובעים איזו עיר מחזיקה במערכת החינוך הטובה ביותר. כדי לקבוע זאת יש לבחון שורה ארוכה של פרמטרים, הישגים, ציוני בגרות, מספר יחידות לימוד, תוכניות חינוכיות, תשתיות, כוח אדם, מאפייני התלמידים ועוד.

הנתונים כן מאפשרים לבחון מדד אחד ברור: כמה כסף מוסיפה הרשות המקומית מתקציבה למערכת החינוך עבור כל תלמיד.

בסופו של דבר, מאחורי כל מספר בטבלה עומד תלמיד. ילד או ילדה שיושבים בכיתה, מתכוננים למבחן או לבגרות, בוחרים מגמה, מתמודדים עם קושי או מנסים להגשים חלום. ההשקעה העירונית בחינוך היא אחד הנתונים שמאפשרים לתושבים לבחון את סדרי העדיפויות של הרשות שלהם, לא רק מבחינת גובה הסכום, אלא גם מבחינת השימוש שנעשה בו וההשפעה שלו על מערכת החינוך.

לנתונים המלאים שפורסמה ב- ynet  לחצו כאן 

כדי להשלים את התמונה, פנינו לעיריות לוד, רמלה ובאר יעקב לקבלת התייחסות לנתונים