הרב חיים שמילה מלוד כתב על יום "הושענא רבא", "שמיני עצרת" ועל "שמחת תורה".
"הושענא רבא" הוא יום שמרבים בו בקריאת תהילים, ובהתעוררות לחזרה בתשובה, ואומרים סליחות בלילה, ולפני חצות לילה קוראים את כל ספר דברים ואת בריאת העולם שבתחילת ספר בראשית, ויש הנוהגים ללמוד תורה או לשמוע שיעורי תורה במשך כל הלילה. הכתבה נכתבה ע"י הרב חיים שמילה - ראש בית ההוראה "תורת חיים" ורב ביה"כ "בית ברוך" (טריגלו).
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מערכת רמלוד נט ובאר יעקב
בתמונה: הרב חיים שמילה - ראש בית ההוראה "תורת חיים" ורב ביה"כ "בית ברוך" (טריגלו).
יום "הושענא רבא" הוא היום נחתם ה"חותם החיצון" של גזר דינו של האדם, לאחר שביום הכיפורים נחתם ה"חותם הפנימי" שהיא העיקרי יותר, ואז נמסרים הפתקים וגזר הדין לביצוע על ידי שליחיו של הקב"ה.
שמו של יום זה, "הושענא רבא" (=ה"הושענא הגדולה"), נקרא על שם הלולב והמינים הקשורים בו, המכונים אצל חז"ל "הושענא", שמקיפים בהם ביום זה את ספר התורה שבע הקפות. ויש הדורשים את המילים "הושענא" כשתי מילים - "הושע" "נא", כלומר, שמבקשים שהקב"ה יושיע אותנו ויחתום את גזר דיננו לטובה ביום זה, שהוא היום ה-51 ("נא" בגימטריא) מאז ראש השנה שהוא יום הדין.
חובטים את הערבה ברצפת בית הכנסת. (צילום- ויקיפדיה)
וביום זה גם חובטים חמישה ענפי ערבה בקרקע חמש חבטות, ואומרים "חביט חביט ולא בריך", כלומר, שחבטה זו בקרקע נעשית ללא ברכה מפני שהיא מנהגם של הנביאים, וכתבו הגאונים שהטעם לחבטת הערבה בקרקע הוא לרמוז שמכיוון שהערבה דומה לפה (יש לה צורה של שפתיים), מעתה והלאה כל מקטרג שיקום לקטרג ולפתוח פיו עלינו, לא יוכל לעשות זאת ויפול ארצה.
מיד לאחר "הושענא רבא", חל חג חדש שהינו נפרד מחג הסוכות, חג "שמיני עצרת", שבו נהגו לקרוא את הפרשת האחרונה שבספר התורה, פרשת "וזאת הברכה", ולשמוח בשמחת סיום התורה והתחלת קריאתה מחדש בפרשת "בראשית". בנוסף, נהגו גם לשמוח בשמחת התורה ולהקיף את ספר התורה שבע פעמים בשמחה, שירים וריקודים.
אלפים חוגגים בשמחת התורה בכיכר קומנדו בלוד. (תמונת ארכיון)
ובשמחת התורה מתגלה בכל שנה לעינינו מחזה מרגש, כאשר כל עם ישראל באים לשמוח בשמחת התורה, ובפרט ב"הקפות השניות" המתקיימות במוצאי שמחת תורה במרכזי הערים ובריכוזי הציבור, וכמו בכיכר קומנדו שבמרכז העיר לוד או בשכונת חב"ד בלוד.
זהו הזמן שבו תלמידי החכמים הגדולים והקטנים הינם שמחים ורוקדים יחד עם כל עם ישראל מסביב לספר התורה, ולשעה ארוכה מתגלה לכולם האמת שלעיתים נשכחת - כולנו עם אחד, ולכל אחד מאיתנו יש חלק בתורה ובלימודה, וכל אחד מאיתנו שמח בכך.
נדע גם לשאוב מיום זה את הידיעה שכל אחד מאיתנו יכול להתקרב ולהתחבר לתורה, מי מעט ומי הרבה, ויכול תמיד לפנות אל הרב בשאלה הלכתית, השקפתית, בשאלה לשם הרחבת הידע או בסתם בקשת עצה והסתכלות רחבה יותר, כך שתורתנו שהיא תורת חיים, תחיה את כולם במשך כל ימות השנה.
הקפות בבית הכנסת החורבה בירושלים. (צילום- ויקיפדיה)
בימינו גם קיימים אמצעים טכנולוגים לשם הנגשת והפצת התורה ברבים, החל מחיבור לקבוצות וואטצאפ שבהם ניתן לפנות אל הרב ולשאול שאלות, דרך שליחת הודעה פרטית אל הרב או צפיה בשיעורי תורה מצולמים או מוקלטים, ועד לפניה טלפונית אל הרב, וזאת מעבר לשיעורי התורה היום-יומיים בבית המדרש ובבית הכנסת שהם אבן היסוד ללימוד התורה ולקישור ולחיבור הנפשי אליה ולנותן התורה - הקב"ה.
ולמשל, לכותב שורות אלו, יכול כל אחד לפנות בכל זמן, בכל שעה ובכל עניין, בטלפון 052-4597766, בשיחה טלפונית או בהודעת טקסט או בהודעת וואטצאפ, וכך ניתן לפנות גם אל רבנים רבים אחרים שדלתם פתוחה בכל עת למען הציבור, שירותו, וקירובו.
יהי רצון שנזכה כולנו להידבק תמיד בתורה ובנותן התורה, ושנשאב משמחת ימים שמחה שתלווה אותנו בכל ימות השנה.
תגובות
