היום חוגגים את הושענה רבה שהוא היום האחרון של חג סוכות
הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (היום) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל היום כ"א בתשרי - 16.10 ביום זה התקיימה מצוות ערבה בבית המקדש, וכיום נותר לה זכר במנהג חיבוט ערבה הייחודי ליום זה. ביום זה נהוג לומר פיוטי הושענות רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. זהו היום העשרים ושישה לאחר יום בריאת העולם, כמניין שם הוי"ה שנקרא שם רבה.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
ג'אק שיטרית
רמלודנט באר יעקב
בתמונה: ויזניץ - כל הזמן
היום הוֹשַׁעְנָא רַבָּה הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל היום כ"א בתשרי - 16.10 ביום זה התקיימה מצוות ערבה בבית המקדש, וכיום נותר לה זכר במנהג חיבוט ערבה הייחודי ליום זה. ביום זה נהוג לומר פיוטי הושענות רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. זהו היום העשרים ושישה לאחר יום בריאת העולם, כמניין שם הוי"ה שנקרא שם רבה.
זהו יום נ"א (51) לימים שניתנו לעם ישראל בחסד לעשות תשובה המתקבלת ברצון (החל מראש חודש אלול), ולכן מבקשים הושע-נא, כלומר מבקשים מהקב"ה להושיע את יום נ"א זה, שהוא יום רבא (גדול), שכן הוא אחרון וחותם את ימי התשובה.
בליל הושענא רבה נוהגים רבים להישאר ערים כל הלילה ולהקדיש אותו ללימוד תורה מתוך סידורים של "תיקון ליל הושענא רבה" או לימוד תורה על פי בחירה אישית של הלומד. מקובל לקרוא בספר דברים, ולאחריו לומר תהלים, מפני שכתיבת ספר תהלים מיוחסת לדוד המלך (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'), והוא גם האושפיז ביום הושענא רבה. יש שנהגו לשלב בקריאת התהלים אמירת קטעי סליחות, קבלת עול מלכות שמים, והזכרת י"ג מידות.
לזכר מצוות ערבה במקדש, נוהגים לקחת 5 ערבות אגודות ולחבוט אותן בקרקע 5 פעמים. מנהג זה הוא מנהג נביאים. יש הסוברים שיש להקפיד לחבוט בקרקע שאינה מרוצפת ויש שאין מקפידים על כך. ההקפדה על המספר 5 (5 ערבות ו-5 חבטות) היא מאוחרת ולפי הקבלה ויש שאין מקפידים עליה.
לפי מנהג אשכנז לאחר הפיוט ("תענה אמונים, שופכים לב כמים, והושיעה נא") נוהגים להניח את ארבעת המינים ולקחת 5 ערבות אגודות. איתן ממשיכים לומר כמה פיוטי תפילה על הגשם, ובסיום חובטים את הערבות בקרקע 5 פעמים.
למנהג הספרדים חובטים בערבה רק לאחר סיום אמירת כל פיוטי ההושענות, אך יש נוהגים ממש לאחר סיום תפילת מוסף. בכמה קהילות ספרדיות אומרים לאחר חבטת ערבה את תפלת נשמת כל חי.
בזמן הגאונים יש שהיו עולים בכל שנה מבבל לירושלים והיו מקיפים אבן מסוימת על הר הזיתים, שסימלה את המזבח בזמן שהוא חרב ואין אפשרות להגיע אליו. יש הסוברים שמנהג זה הוא ראשיתו של מסגד כנסיית העלייה, שבמרכזו סלע שקודש על ידי הנוצרים. בהושענא רבה שבע פעמים. ובני ישיבת ארץ ישראל היו מכריזים לאחר מכן על ההר על הלוח והמועדים לשנה הקרובה ועל חרמות נידויים ומינויים חדשים.
התרת אגד הלולב - בששת הימים הראשונים של חג הסוכות נוהגים לאגוד יחדיו שלושה מארבעת המינים: הלולב, ההדסים והערבות. מעבר לכך, אף את הלולב בפני עצמו אוגדים לאורכו, ומנהגים שונים בדבר. ביום הושענא רבה נוהגים להתיר את האגד של הלולב עצמו.
התמונות מויקיפדיה
ברכת 'פתקא טבא' - אצל יהודי אשכנז מברכים איש את רעהו בברכת 'פתקא טבא', או ביידיש 'א גוט קוויטל' - שפירושה 'פתק טוב', לפי שביום זה הקב"ה כביכול מוסר ביד השליחים את הפתקים עם גזר הדין, שעוד ניתן לשנותו לטובה עד החתימה ביום זה.
פרידה מן הסוכה - לקראת צאת החג נפרדים מן הסוכה בסעודה קלה. בסידורים מופיע נוסח לאמירה בשעת היציאה מן הסוכה. בחוץ לארץ נהגו להיפרד מן הסוכה למחרת הושענא רבה, בשמיני עצרת.
קרעפלאך - יש מנהג לאכול קרעפלאך בסעודת היום.
תגובות
