סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על ראש השנה.(כניסה-18:23)(יציאה-19:26).
אָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלּוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְגַם כַּאֲשֶׁר אָנוּ טוֹבְלִים אֶת הַתַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ בִּסְעוּדַת לֵיל הַחַג: " יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה ". שָׁנָה טוֹבָה בִּלְבַד אֵינָהּ מַסְפִּיקָה, מִשּׁוּם שֶׁאֲפִלּוּ עַל דָּבָר רַע אָנוּ חַיָּבִים לוֹמַר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה". לָכֵן אָנוּ מְבַקְּשִׁים שֶׁתִּהְיֶה הַשָּׁנָה גַּם מְתוּקָה – שֶׁנָּחוּשׁ וְנַרְגִּישׁ שֶׁהִיא טוֹבָה בֶּאֱמֶת. מְתִיקוּת כָּזוֹ הַמְּסִירָה כָּל סָפֵק וְאִי וּוַדָּאוּת. שָׁנָה טוֹבָה, כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל!
פורסם בתאריך: מאת:


