סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על חג שמחת תורה.(כניסה-17:58)(יציאה-18:55).
סִפֵּר הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְשִׁיץ זצ"ל: פַּעַם פָּגַשְׁתִּי בְּעֶגְלוֹן, אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁהוּא רוֹקֵד עִם סֵפֶר תּוֹרָה בְּהִתְלַהֲבוּת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ, הֲרֵי אֵינְךָ יוֹדֵעַ לִלְמֹד תּוֹרָה? הֵשִׁיב הָעֶגְלוֹן: "הַלַּמְדָן הוּא אָחִי, וּכְשֶׁאָחִי עוֹרֵךְ שִׂמְחָה, הָאֵין אֲנִי צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ? הֲרֵי שִׂמְחָתוֹ שִׂמְחָתִי! כְּשֶׁשָּׁמַע הַצַּדִּיק אֶת תְּשׁוּבָתוֹ הַפְּשׁוּטָה וְהַכֵּנָה, הִתְנַצֵּל בְּפָנָיו. הָאֱמֶת הִיא שֶׁשִּׂמְחַת תּוֹרָה הִיא שִׂמְחָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, חָכָם כְּפָשׁוּט רַב כְּעֶגְלוֹן.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מערכת רמלוד נט ובאר יעקב
תגובות
