סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "נח".(כניסה-17:39)(יציאה-18:41).
בְּפָרָשַׁת 'נֹחַ' מְסֻפָּר שֶׁאֱלוֹקִים אוֹמֵר לְנֹחַ "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ". בַּתַּלְמוּד כָּתוּב: "כָּל הַמַּלְבִּין (מְבַיֵּשׁ) פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם". כְּלוֹמַר הַמַּעֲלִיב אֶת חֲבֵרוֹ בְּפֻמְבִּי וְעַל יְדֵי כָּךְ גּוֹרֵם אֶצְלוֹ לֹבֶן בַּפָּנִים וְסֹמֶק שֶׁל בּוּשָׁה - "דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ". נֶחְשָׁב לוֹ הַדָּבָר כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים מַמָּשׁ וְהָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי לוֹ חָמוּר מְאוֹד. עוֹד אוֹמְרִים חָזָ"ל: "נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים".
פורסם בתאריך: מאת:


