היום במדור "חם ברשת": תפילת "סליחות" מצמררת בכותל המערבי
סליחות: שם כולל למגוון פסוקים, תפילה ופיוטים, שיש בהם מוטיבים של הבעת חרטה, קינה על החורבן ותפילה לגאולה, הנאמרים בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה וגם, לפי כמה מנהגים, בימי תענית ציבור. לפניכם אמירת סליחות מצמררת בכותל המערבי, בהשתתפות אלפים. גמר חתימה טובה!
פורסם בתאריך:
סליחות הוא שם כולל למגוון קטעי פסוקים, תפילה ופיוטים, שיש בהם מוטיבים של הבעת חרטה, קינה על החורבן ותפילה לגאולה, הנאמרים בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה וגם, לפי כמה מנהגים, בימי תענית ציבור.
בעיקר חוזרת בהם הבקשה לסליחה ולמחילה. בדרך כלל, נושאות הסליחות הספרדיות אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית, לסליחות האשכנזיות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה לגאולה. סוגה ייחודית של פיוטי סליחות הם אלה המתארים את עקדת יצחק ומכונים משום כך "עקדות".
השימוש במילה "סליחות" סתם מכוון אל הסליחות באלול ובעשרת ימי תשובה. הערך מתייחס בעיקר לסליחות האלו.המנהג הקדום, המקובל גם כיום בכמה קהילות, הוא לומר את הסליחות בשעת בוקר מוקדמת מאוד, טרם עלות השחר. בקהילות אחרות, בהן תפילת שחרית מאוחרת יותר הסליחות נאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית או בסמוך לתפילת מנחה (לפניה או לאחריה). ישנם גם הנוהגים לאמר את הסליחות בחצות הלילה. בקהילות הספרדיות של מערב אירופה נהוג לומר סליחות מקוצרות כחלק מתפילת ערבית[2].
ישנם פוסקים האוסרים לאמר סליחות מתחילת הלילה עד חצות הלילה, לפי הקבלה הקובעת שהחצי הראשון של הלילה הוא זמן של דין ולא של רחמים. אולם ישנם שכתבו שמותר לאמר סליחות מתחילת האשמורת התיכונה של הלילה, כלומר משעתיים לפני חצות[3], וכך נהוג במספר קהילות אשכנזיות. הסליחות הראשונות של האשכנזים נאמרות במוצאי שבת, ורווח המנהג לאומרן דווקא בלילה במקום לפני תחילת שחרית. בחלק מהקהילות נהוג לאומרן לפני חצות הלילה. לפי רוב המנהגים, אמירת הסליחות נמשכת עד ט' בתשרי, ערב יום הכיפורים.
צום קל ומועיל וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל!
תגובות
