השופר של ראש השנה / מאת הרב שמואל כהן
הם עומדים עטופים בטלית באימה וביראה... ברקע נשמע קול זך וצלול... הקול, קול שופר ללא מילים אך עם עוצמה אדירה כניסת החג: 18:20 / יציאת השבת: 19:17
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מערכת רמלוד נט ובאר יעקב
צילום התמונה מיוטיוב
הם עומדים עטופים בטלית באימה וביראה...
ברקע נשמע קול זך וצלול...
הקול, קול שופר ללא מילים אך עם עוצמה אדירה
קולו של השופר בוקע את כל הרקיעים ומגיע עד לכסא הכבוד. קולו של השופר הוא קול זך וצלול, קול של הכנעה בקשה ותחינה, כפי שאומר רבי סעדיה גאון זצ"ל, 10 טעמים נאמרו לגבי תקיעת שופר:
ביום ראש השנה ממליכים אנו את ה' למלך ולכן תוקעים אנו בשופר דבר הנהוג בשעת הכתרת מלך.
מטרתו של השופר, לעורר את העם מתוך מטרה לשפר את מעשנו שופר מלשון שפרו מעשיכם.
התקיעה בשופר מזכירה לנו את מעמד הר סיני – מעמד אשר בו ירד ה' על הר סיני בקולות וברקים וקול שופר, מעמד בו קיבלנו את התורה.
התקיעה מזכירה לנו את דברי הנביאים, שנמשלו לשופר כפי שאומר הנביא ישעיה בפרק נ"ח: "קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטואתם"
התקיעה בשופר מזכירה לנו גם את חורבן בית המקדש, אשר בו הריעו האויבים והתקיעה בשופר היא אשר מעוררת אותנו לבקש את הגאולה השלמה.
התקיעה בשופר מזכירה לנו את מסירות הנפש של יצחק אבינו, שהלך לעקוד את עצמו על גבי המזבח, ואותו האיל שהוקרב במקומו, ממנו עשוי השופר, אשר מעורר רחמים על עם ישראל. באותה שעה, עובר ה' מכסא דין ויושב על כסא רחמים כפי שנאמר בתפילת מוסף "שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים".
על ידי קול השופר, נתעורר לחזור בתשובה כפי שאומר הנביא עמוס "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו".
קול השופר בא להזכיר לנו את יום הדין, יום אשר בו נצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשינו, כפי שאומר הנביא צפניה בפרק א': "קרוב יום ה' הגדול קרוב ומהר מאוד – יום שופר ותרועה".
התקיעה בשופר מזכירה לנו את יום קיבוץ הגלויות כפי שנאמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" (ישעיה כ"ז)
התקיעה בשופר מזכירה לנו את היום הגדול יום תחיית המתים, היום בו תגיע הגאולה השלמה והחזון יהפוך למציאות.
זהו כוחו העצום של אותו שופר אשר בו תוקעים אנו ביום ראש השנה, כלשון הפסוק: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה".
ראש השנה מתאפיין במספר מנהגים בהם נוהגים בכל קהילות ישראל כדוגמת: אכילת תמרים, תפוח בדבש, רימון, ראש של כבש/דג ועוד ... מקורו של מנהג זה הוא בספר נחמיה ח': "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם". הגמרא במסכת כריתות, מביאה את דבריו של האמורא אביי, שאומר שהדברים אותם אוכלים אנו בראש השנה, הם סימן לשנה החדשה שתהא שנה מתוקה עם שפע גשמי ורוחני יחד!
ולסיום, על עם ישראל נאמר "אשרי העם יודעי תרועה" אשרי עם ישראל אשר יודעים לעורר רחמים ובאותה שעה כה נפלאה של תקיעת שופר כותב ה' את עם ישראל בספר החיים והשלום מאזין לשוועתנו ומקבל את תפילתנו, תפילה שבוקעת מעומק הלב!
תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו...
שבת שלום, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה!
תגובות
