החלטה היסטוריית של בג"ץ בעניין בני עדת הקראים
החלטה היסטוריית של בג"ץ בעניין בני עדת הקראים
פורסם בתאריך:
בית הדין של קהילת הקראים יקבל תעודות הנושאות את סמל המדינה ותעודות הגירושין של העדה הקראית ישמשו ראיה לקיומם של גירושין ולתוקפם
יודגש שהקראים הם בני הקהילה הלא האורתודוקסית היחידה לה ניתנה האפשרות לבצע רישום נישואים בטקס דתי המוכר ע"י המדינה
לאחר סחבת של שנים, השבוע ניתן פסק דין של בית משפט העליון בעתירתם של הקראים לאור הפסקת אישורי הגירושים שנתנו ע"י המדינה.
העתירה הוגשה לפני כשנה ע"י הקראים בישראל לאחר שהופסקו העברת אישורי נישואין וגירושין שנתנו ע"י המדינה לבית הדין של הקהילה. מצב זה נוצר בעקבות פירוק משרד הדתות והמחלקה ליהודים קראים שהייתה במשרד הדתות, אשר טיפלה בכל ענייני הקהילה, לרבות מתן אישורי נישואין וגירושים לתעודות רשמיות של יהודים קראים, שעם פירוקו התאיידה מחלקה זו, תוך השארת אישור תעודות הגירושין של היהודים הקראים ללא כל טיפול ומענה מצד גורם כלשהו. יודגש שתוקפם של הגירושין ע"י הקהילה הקראית מוכר מבחינה מהותית בשל דינם האישי הייחודי של בני הקהילה, והאישורים שניתנים ע"י המדינה היוו הליך פרוצדוראלי לצורך הרישום במשרד הפנים כך נוצר מצב אבסורדי שבמשך שנים עשרות קראים יכלו לקבל תעודת נישואים אך לא גירושים, מצב שיצר שעשרות נשים גרושות מהקהילה לא זכו להטבות כחד-הוריות, ולא יכלו להינשא מחדש ומספר בני קהילה אף לא יכלו לצאת מן הארץ עקב אי חידוש דרכון.
לאחר סחבת של שנים, השבוע ניתן פסק דין של בית משפט העליון בעתירתם של הקראים לאור הפסקת אישורי הגירושים שנתנו ע"י המדינה.
העתירה הוגשה לפני כשנה ע"י הקראים בישראל לאחר שהופסקו העברת אישורי נישואין וגירושין שנתנו ע"י המדינה לבית הדין של הקהילה. מצב זה נוצר בעקבות פירוק משרד הדתות והמחלקה ליהודים קראים שהייתה במשרד הדתות, אשר טיפלה בכל ענייני הקהילה, לרבות מתן אישורי נישואין וגירושים לתעודות רשמיות של יהודים קראים, שעם פירוקו התאיידה מחלקה זו, תוך השארת אישור תעודות הגירושין של היהודים הקראים ללא כל טיפול ומענה מצד גורם כלשהו. יודגש שתוקפם של הגירושין ע"י הקהילה הקראית מוכר מבחינה מהותית בשל דינם האישי הייחודי של בני הקהילה, והאישורים שניתנים ע"י המדינה היוו הליך פרוצדוראלי לצורך הרישום במשרד הפנים כך נוצר מצב אבסורדי שבמשך שנים עשרות קראים יכלו לקבל תעודת נישואים אך לא גירושים, מצב שיצר שעשרות נשים גרושות מהקהילה לא זכו להטבות כחד-הוריות, ולא יכלו להינשא מחדש ומספר בני קהילה אף לא יכלו לצאת מן הארץ עקב אי חידוש דרכון.
פסק הדין שניתן ע"י בגץ בהרכב של השופטים: רובינשטיין, עמית וזילברטל, קובע "הוראת שעה", ללא תאריך תפוגה, המאפשר ל"יהודים קראים המבקשים להתגרש לפי הלכתם", לפנות לבית הדין הקראי. בהסכמת המדינה, ניתן פסק דין, לפיו "יונפקו טפסי תעודות גירושין, הנושאים סמל המדינה לבית הדין הקראי".
בית המשפט דחה את העמדה של הרבנות, שניסתה לכפות על הקראים להתדיין בבית הדין הרבני, ואימץ שוב את הקביעה בבג"ץ חיינה - כהלכה "בתי הדין הרבניים, לפי הצהרת המדינה, דנים בנישואין וגירושין של יהודים קראים רק בהסכמה". בית המשפט הוסיף, כי "תעודת הגירושין מדברת בעדה", וכי: "תעודות הגירושין ישמשו ראיה לקיומם של גירושין ולתוקפם".
החידוש בפסק הדין הוא, שזאת הפעם הראשונה שניתנה הכרה ממש לבית הדין הקראי, על ידי בית המשפט העליון, בפסק דין שמהווה הלכה משפטית מחייבת.
תגובות
