אחד מל"ו צדיקי עולם, הרב יצחק לוי ז"ל, הלך לעולמו!
אחד מל"ו צדיקי עולם, הרב יצחק לוי ז"ל, הלך לעולמו!
פורסם בתאריך:
בס"ד
ברוך דיין האמת:
הרב יצחק לוי ז"ל איננו!
אבל גדול ירד על הערים לוד ורמלה, כשהגיעה הבשורה המרה, על פטירתו של הרב יצחק לוי, שהיה בן 82 במותו. הרב יצחק לוי, שהיה ידוע בפי כל בכינויו "זכי", היה בעל ידע עצום בתורה שבכתב, בתורה שבע"פ ובקבלה, בעיקר ב"זהר" הקדוש. צדיק ובעל נסים רבים, ובנוסף, גם נודע כנעים זמירות - חזן בעל קול ערב, שהפליא בקריאת התפילות, בנעימות בנוסח ירושלמי. במשך כעשרים שנים, כתב ב"רמלוד פלוס" את מדור "פרשת השבוע". למרות כל ידענותו, תמיד הקפיד על צניעותו, ותמיד נראה כאחד העם - איש נעים הליכות, חבר ועוזר לכולם, פשוט-דרך ומסתפק במועט. כל אלה, בנוסף לשלל הנסים שהתרחשו בסביבתו, בצירוף העובדה ששמו בגימטריה שווה ל-254, ממש כמו המילה "צדיקים", מביאים למסקנה, שאם לא היה צדיק הדור, ודאי היה, לכל הפחות, אחד מל"ו צדיקים החיים בתוך עם ישראל, בכל דור ודור.
הרב יצחק לוי ז"ל נולד במצרים בשנת 1933, אח יחיד לאחיותיו. כבר כילד, התבלט כעילוי וכתלמיד מצטיין, ששלט בשתי השפות, עברית וערבית. בבית הספר הוא למד עם הרוגי המלכות: משה (מוסא) מרזוק, שמואל (סמי) עזר (גיבורי "הפרשה") ואלי כהן ("המרגל שלנו בדמשק") השם יקום דמם.
כשהיה בגיל 17, צפו לו אנשי הקהילה היהודית במצרים גדולות ונצורות, אך מאורע מכונן שאירע באותה העת, שכנע אותו סופית, כי המקום היחיד בו הוא רוצה לחיות הנו ארץ ישראל. היה זה כאשר הלך לסנדלר השכונתי, שהיה מוסלמי, כדי לתקן זוג נעליים בלוי. הסנדלר גירש את זכי (איזק) הנער, בבושת-פנים מחנותו, תוך שהוא קורע את הנעליים ומשליכן על הנער ההמום והמבוייש, וקורא לעברו בערבית: "יהודים החוצה!".
בודד וכמעט חסר כל, עזב זכי את מצרים ושם פעמיו לצרפת, לחניית ביניים, בדרך לא"י. בארץ עבד בכל עבודה מזדמנת שהוצעה לו, חסך כסף ועזר לאחיותיו ולמשפחתו לעלות ארצה ולהצטרף אליו. הוא בנה את ביתו בלוד ויחד עם אישתו אסתר, טובת-הלב, הקים משפחה. בניו ובתו, כולם משכילים ואנשי ספר. לימים, הפך זכי לחזן ראשי בבית כנסת בלוד, תוך כדי כך, שלמחיית המשפחה הוא מתפרנס מעבודות מזדמנות. הוא עבד תחילה כאזרח עובד צה"ל, ובהמשך בבנק "דיסקונט", שם היה הגיע למשרה בכירה, בהיותו הקורא הראשי של כל ההמחאות שנכתבו בשפה הערבית. ב"דיסקונט" התחבב על כל העובדים והמנהלים, שהעריכו את אופיו הנוח ואת חריצותו. לצערנו, לא זכה לאותה הערכה מפשוטי העם, שפירשו את צניעותו כחולשה, ולפעמים זכה ליחס מזלזל, שגם אותו קיבל באהבה רבה.
פרסומי ניסא
מצווה היא לפרסם את הנס ברבים (פרסומי ניסא), ולכן, לדוגמא, בחנוכה נוהגים להניח את החנוכייה בחלון הבית, כדי שייראו אותה גם מבחוץ. להלן נספר על נס שהתחולל בזכות כוחו של הרב זכי, כדי לפרסם את הנסים שעשה לו הקב"ה ישתבח שמו לעד. מפאת קוצר היריעה, נסתפק רק בנס הזה, לו היו עדים כעשרה אנשים, בני משפחת גבאי.
הרב זכי ז"ל היה ידוע באהבתו להשתטח על קברי צדיקים. במיוחד אהב את קבר האר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא, קברו של הרמב"ם, מערת אליהו וקבר ר' שמעון בעל הנס - זכר צדיקים וקדושים לברכה. העליות לקברי הקדושים, העזרה לזולת, בעיקר בליווי משפחות בשבעה על יקיריהם ובאזכרות, בנוסף למצוות שעשה בסתר, הביאו כנראה לכוחות הנסתרים עליהם מספרים מכריו.
וזה סיפור המקרה, שהתרחש לפני שנים אחדות: אחד מבני המשפחה נכנס לדירה חדשה והזמין את הרב זכי ז"ל לנהל את טכס חנוכת הבית, קביעת המזוזות והתפילות המיוחדות. לאחר שקבעו את המזוזות, ניגשו לסעודת המצווה. על השולחן הייתה מונחת קערה מזכוכית משובחת ביותר. וכך אמר היבואן, ידיד המשפחה, שייבא את הקערה מצרפת, והעניקה כשי למשפחה: "קערה זו עשויה מחומר מיוחד, אחד מהחזקים בעולם, וגם אם תיפול מגובה רב, לא תישבר!". נשות המשפחה עמלו ומילאו את השולחן במטעמים, כיד המלך. במרכז השולחן, הונחה הקערה שהתקבלה במתנה, כשהיא מלאה בסלט ירקות, שנקצץ דק-דק. לפני שפתחו בסעודה, ביקש הרב זכי ז"ל לומר פרק הודיה מתהילים. הוא בחר לומר את מזמור קכ"ד, ומיד כשסיים לקרוא את פסוק ז', בו נכתב: "נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים. הפח נשבר, ואנחנו נמלטנו", נבקעה הקערה והתנפצה לרסיסים, מבלי שאיש ייגע בה. אנשי המשפחה נבהלו מאוד, אבל הרב סיים את המזמור, כאילו מדובר במאורע רגיל, בירך על הלחם, והורה לבני המשפחה לברך ולאכול, כאילו כלום לא אירע. כאמור, זהו נס אחד מני רבים, עליו מספרים האנשים שהכירו את הרב מקרוב.
אחד מל"ו הצדיקים
על-פי המסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים נסתרים שבזכותם קיים העולם. הרעיון של צדיקים, נמצא כבר בסיפור התנ"כי על הפיכת סדום ועמורה, שבו אברהם מבקש להציל את סדום אם יהיה בה מספר מסוים של צדיקים. הרעיון חוזר בספר משלי (י', כ"ה), באמירה "צדיק יסוד עולם".
קיומם של 36 צדיקים מוזכר לראשונה בדברי האמורא אביי. לפי האמור במסכת חולין, צ"ב א,, העולם מתקיים בזכות ארבעים וחמישה צדיקים, שלושים בארץ ישראל וחמישה עשר בבבל. רק במאה השמונה עשרה התבססה המסורת לפיה ל"ו צדיקים אלה הם צדיקים נסתרים, אם כי הרעיון על קיומם של צדיקים שמעשיהם הטובים נסתרים מופיע במסורות קדומות יותר.
בחסידות מוכר המושג ל"ו צדיקים גם כצדיקים נסתרים. מושג זה משמש בסיפורי חסידים כמוטיב החוזר על עצמו. כאשר אחת הדמויות נדמית בסיפור כנחותה, ומתגלית כדמות בעלת דרגה רוחנית גבוהה והאדם מתגלה כאחד מ"ל"ו צדיקים".
בנוסף לאמונה בל"ו צדיקים, קיימת אמונה, בעיקר בקרב חסידים, שיש בכל דור ראש לצדיקים המכונה "צדיק הדור". אמונה זו מבוססת על דברי הזוהר, שבכל דור יש צדיק שנשמתו היא נשמת משה רבנו.
סיפורי הנסים הרבים הידועים על הרב הצדיק זכי ז"ל, העובדה ששמו המלא, יצחק לוי - שווה בגימטריה ל-254, ממש כמו במילה "צדיקים", התנהגותו הפשוטה והצנועה, שבעיני רבים נראתה "מוזרה", חיי הצניעות שניהל, ששיאם בהליכה או ברכיבה על אופניים מביתו בלוד לבית כנסת ברמלה ובחזרה, כדי למלא את תפקיד שליח הציבור בעיר השכנה, אין-ספור האזכרות וימי השבעה שניהל וגשמי הברכה שירדו מיד לאחר שנטמן באדמה - כל אלו מלמדים אותנו כי לא אדם רגיל נפטר, אלא אחד מצדיקי הדור. רבי יצחק לוי, 1933-2015, תעמוד זכותו להגן כל בית ישראל. אמן כן יהי רצון!
תגובות
