פרשת השבוע: בהר
פרשת השבוע: בהר
פורסם בתאריך:
בס"ד
כניסת שבת: 19:06
יציאת שבת: 20:06
פרשת "בהר"
מאת: הרב שמואל כהן
לעילוי נשמת רב העיר לוד, הרב חיים חדד זצ"ל
קניית השדה
זו הייתה עסקת נדל"ן
היא בוצעה בימים לא קלים
אך זה היה צוויו של האלוקים
הימים ימי מלחמה, עם ישראל נאלץ ליטול בידו את מקל הנדודים ולצאת שוב אל הגלות.
קולות מלחמה נשמעים ברקע, כלשון הנביא ירמיהו: "הסוללות באו העיר ללוכדה והעיר ניתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה" - (ירמיה ל"ב) ודווקא בזמן הכי לא צפוי, מקבל ירמיה מסר מפיו של היושב במרומים:
"הנה חנמאל בן שלום, דודך, בא אליך לאמור קנה לך את שדי אשר בענתות (עירו של ירמיהו והכהנים באותם הימים), כי לך משפט הגאולה לקנות".
אלוקים מצווה עליו לבצע את רכישת השדה וירמיה הנביא אכן קונה את השדה בסכום של 7 שקלים ועשרה הכסף.
הקניין מתבצע תוך כדי רישום בספר המקרקעין ולעיני עדים כפי שאומר הפסוק "ואכתוב בספר ואחתום ואעד עדים ואשקול הכסף במאזנים". ואם לא די בכך, הרי ששטר הקניה יהיה מונח בתוך כלי חרס, מתוך מטרה למען יעמדו ימים רבים. דרישה יוצאת דופן זו מעוררת שאלות אצל ירמיה הנביא, אשר עומד מופתע ובפרט כאשר הימים הם ימי מלחמה: "והעיר ניתנה ביד הכשדים" ותשובתו של האלוקים היא: "הנה אני ה' אלוקי כל בשר הממני ייפלא כל דבר – ועתה לכן כה אמר ה' אלוקי ישראל – הנני מקבצם מכל הארצות והשבתים אל המקום הזה והושבתים לבטח והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת"
וכפי שקוראים אנו בפרשתנו: "ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע – וישבתם לבטח עליה". (ויקרא כ"ה)
מאז ומתמיד, שמר עם ישראל אמונים לארץ ישראל, ששמרה אמונים וחיכתה להם, עמים זרים רבים כבשוה ושלטו בה, אך לעולם לא יישבו אותה, לא הפריחו בה את השממה ולא ביססו בה את מעמדם ודווקא עם ישראל שגלה מארצו מספר פעמים, שב לארץ אבותיו, הפריח בה את השממה וביסס את אחיזתו בחבל ארץ זו ולקראת יום שחרור ירושלים הקרב ובא, נישא כולנו תפילה לבניין ירושלים יחד כל שבטי ישראל בבית מקדשנו במהרה בימינו.
שבת שלום!
מאת: גדי
פרשת השבוע קצרה אך עשירה ומביאה מצוות רבות כולל פרק שלם על דיני נחלות וקרקעות. כרגיל מאמר חדש על הפטרת הפרשה ובנוסף נביא חידונים ושעשועים לל"ג בעומר וסקירות על ספרים בנושאים שונים.
ל"ג בעומר הוא יום מעט מוזר ורבו בו המנהגים והמסורות כאשר לא לכולן טעם ומקור ברור. המדורות הוא אחד מהדברים האלו. כדאי להקפיד על הוראות הבטיחות וגם לשמור על איכות הסביבה. אפשר להנות ממדורה קטנה ובוודאי להימנע משריפה של חומרים רעילים כמו ניילונים ופורמייקה. כמו כן יש להיזהר מאד בחומרים דליקים המשמשים להבערת המדורה.
לרוב כשאנו חושבים על פריחה אנו חושבים על צמחי בר אבל גם לעצים יש פריחה נפלאה והיא מתרחשת עכשיו. עצי הסיגלון למשל פורחים בשיא תפארתם בימים אלו. הרימו ראש וחפשו עצים פורחים בסביבת מגוריכם (במאמר עצמו תמונות רבות)
אולי שמעתם על שיגור של ניסוי מערכת טילים אתמול. לא ראיתי את השיגור עצמו אבל הצלחתי לתפוס תמונה של השובל. נצרף עוד תמונה של הירח
ל"ג בעומר
תפזורת ללג בעומר
בתפזורת הבאה מוטמנים ביטויים ומילים הקשורים ללג בעומר. ניתן לחפש ישירות בתפזורת או לענות על השאלות או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך. בהצלחהחידון לג בעומר
דף החידות לל"ג בעומר מציג חידות ציורים וחידות מילוליות המתקשרות כולן למנהגי היום. ניתן להדפיס ולפתור ביחד מסביב למדורה. מאחר ונושא איכות הסביבה חשוב לנו מאד, חלק רחב מהחידות מציג מדוע דווקא כדאי לערוך מדורות קטנות יותר ומזיקות פחות. ניתן בהחלט לחגוג ולשמוח במדורה צנועה ומצומצמת.עצים פורחים
|
|
| מדרכה צבעונית |
|
|
| עץ סיגלון |
בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד מפעל פלסטיק גדול עם שתים ושלוש קומות ובמפעל גרים הדיירים: בעל המפעל , פועלי אריזה תחזוקה ומחסן, פקידות מעפולה וטבריה, מהנדסת שאפתנית, מנהלת חדשה ומפעיל מכונות מוכשר ביותר, ואם אתם חושבים שהכל יעבור חלק אתם טועים ובגדול.
הבה ונכיר מעט יותר את הדמויות. יהודה, בעל המפעל הוא נוכח לא נוכח. בעיקר שומעים עליו והוא מגיע פעם בשבוע בערך ואז כולם מתנהגים אחרת ונלחצים מאד. הוא אמנם גר בקיסריה ולא נראה שחסר לו כסף, אבל להשקיע במפעל מעבר למינימום שצריך, מה פתאום. ולכן הקפה הוא רק אבקה והחלב רק בשקיות. וגם הבטיחות לא משהו. יעלי – אחרי שירות צבאי עובדת במחסן קבלה, בכל זאת עבודה מועדפת, אבל יש לה תוכניות והיא גם רוצה לצאת מעט מהמחנק של אמא. נורית – מהנדסת שמחפשת את מקומה ההיררכי. דפנה – מנהלת חדשה (ואולי בבואתה של הסופרת) השואפת להתקדם ומשנה סדרי בראשית במפעל אך מגלה שהיא הפרה בביתה סדרים ישנים עוד מזמן מבריאת העולם ושאדי – מפעיל מכונות מוכשר ביותר, אבל נאלץ לעבוד במשכורות מינימום כי הוא ערבי וכמה ברירות כבר יש לו. יש גם שלל דמויות משנה כל אחת תורמת משהו קטן לסיפור.
ואז יש מסיבת עיתונאים והשאלה הראשונה היא: “ידעת שספייס אודיטי קיבל שבעה מיליון צפיות? לא, לא ידעתי. המספר נשמע לא אמיתי ועכשיו ממש יש לי בחילה, אבל אני חייב להסביר שהמטרה של משימה 34/35 לא הייתה לצלם את הקליפ…” (עמ’ 260)
אם אתם לא בענייני החלל ובכל זאת שמעתם משהו על כריס הדפילד אז זה כנראה בגלל גירסת הכיסוי שלו לשיר Space Oddity של דיוויד בואי. אם גם את השיר המקורי אתם לא מכירים אתם ממש מקרה אבוד, בכל אופן הנה הקליפ מתחנת החלל כל עוד הוא ברשת (דיוויד בואי ביקש להסיר אותו ומתישהו הסכים להשאיר אותו לתקופה מוגבלת). באופן מקרי שותפו האמריקאי של כריס למשימה היה טום. המילים קצת שונו… כרגע כבר יש 25 מיליון צפיות.
ספר הדרכה נחמד ומועיל לילדים בבית ספר יסודי. בעבר לא ראו צורך בספרים כאלו אבל היום כבר מתקיימים קורסים למבחני קבלה לכיתה א.. המעבר מהגן לבית הספר אינו בהכרח פשוט ואחד הקשיים הוא קושי המבחנים. משרד החינוך הוציא הגבלות רבות על מבחנים בכיתות הראשונות. לטעמי האישי מגבלות אלו רק מפריעות לסדר הלימודים התקין והגישה להקל על הילדים מפסידה בטווח הארוך. כמובן שאין צורך בחינוך ספרטני אולם בכל זאת חייבים להציב דרישות בפני הילדים. כמו שהיה בעבר כשאנחנו למדנו, צריך לכלול מבחנים וכבר בכיתה אלף, אך בנוסף למבחנים גם הדרכה ולימוד איך לומדים ומתכוננים למבחן או במילים אחרת לתת כלים ללמידה כבר מכיתה א’.
פרשת בהרמאמרים ודברי תורה לפרשת בהר
מיקומן של פרשת בהר בחוקותי - על פרשות בהר ובחוקותי בסיום ספר ויקרא
הפטרת פרשת בהר - עיון בהפטרת פרשת בהר בספר ירמיהו
חישוב שמיטות ושנת היובל - סקירה קצרה של דברי הרמב"ם על שיטת חישוב השמיטה והיובלות בימינו.
פרשת בהר לילדים - נושאי פרשת בהר ודבר תורה מותאם לילדים
חידון לפרשת בהר - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת בהר
סטטיסטיקה לפרשת בהר - נתונים סטטיסטיים שונים על פרשת בהר
תקציר ודבר תורה לפרשת בהר
פרשת בהר היא הראשונה משתי פרשות המסיימות את ספר ויקרא. פרשת בהר מוסיפה עוד מצוות וגם מסכמת את חטיבת המצוות הגדולה של ספר ויקרא. הפרשה פותחת בדיני מצוות השמיטה. רש"י מביא ממדרש תורת כהנים (ספרא) את השאלה המוכרת "מה ענין שמיטה להר-סיני". המשמעות המקורית של השאלה היא במה מיוחדת מצוות השמיטה שמודגש בה שהיא מסיני והרי כל המצוות ניתנו בסיני. המשמעות המקובלת לניב זה בימינו היא מה הקשר בין שני נושאים רחוקים, אולם לא זו שאלת וכוונת המדרש. תשובת המדרש היא ללמד שכמו שמצוות זו נאמרה בפרטיה ודקדוקיה מסיני כך מצוות אחרות שבתורה אין אנו מוצאים את הפרטים (אלא הם מובאים בתורה שבעל פה), גם הם מסיני. ורש"י מרחיב על המדרש ומוסיף שמצווה של שמיטת קרקעות לא נשנתה ואינה מופיעה יותר בתורה ומזה לומדים שגם במצוות שנישנו ונתבארו על ידי משה בשנת הארבעים, כאשר בני ישראל חנו כבר בערבות מואב, שפרטי המצוות הן מסיני ולא שמשה הוסיפן מדעתו.
התורה ממשיכה ומרחיבה במצוות השמיטה והיובל. לאחר מכן התורה עוברת לעסוק בנושאי מיסחר שונים הקשורים למכירת האחוזות. לאחר שהובהר כי כל שבע שנים יש שנת שמיטה, וכי כל שבע שמיטות יש שנת יובל ועיקרן של הלכות אלו הוא לזכור (כ"ה כג): "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי הָאָרֶץ כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", עוברת התורה לפסים המעשיים המתארים איך בכל זאת מתרחש המסחר בקרקעות: אילו קרקעות חוזרות לבעלים המקוריים ואלו נכסים לא. להשלמת עניין הנכסים התורה חוזרת ומדגישה כי אדם אשר נאלץ למכור את עצמו לעבד, אף הוא משתחרר בשנת השמיטה והיובל, ואת האיסור לרדות בו עבודת פרך, אלא למעשה להתייחס אליו בצורה דומה לשכיר. בדומה לקרקעות ולארץ (שכולה מאת ה'), חותמת פרשיית היחס לעבדים בפסוק (כ"ה נה): "כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה'אֱלֹקיכֶם". שני הפסוקים האחרונים בפרשה חוזרים על אזהרות שכבר נשנו בעבר, איסור עבודה זרה ומצוות שמירת השבת. איסור עבודה זרה חוזר פעמים רבות בצמידות לעניינים הקשורים לארץ ישראל. במדבר בני ישראל אינם חשופים לעבודה זרה כלל, לפחות עד הגעתם לאזורים המיושבים, אולם בכניסה לארץ ישראל, יהיה קל להתפתות אחרי עמי כנען. אזהרה נגד עבודה זרה והדגשה שוב של שמירת השבת (פסוק שכבר הופיע במדויק בפרשת קדושים), באים לחדד את המאפיינים הייחודיים של עם ישראל.







