אידיש
השבוע בעלי ליאור ואנוכי התחלנו בלימודי השפה האידיש, כן כן, אידיש!
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
עו"ד ונסה שגיא
• הכותבת הינה עו"ד, יו״ר ועדת משפט ותקשורת בלשכת עורכי הדין ובעלת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״.
תמיד התרגשתי עד עמקי נשמתי מהשיר אידישע מאמע. משהו בצליל ובמילים החותכות קרעו חלק ממיתרי ליבי, וזאת מבלי להבין אף מילה. בחסידות חב״ד יש עושר עצום בספרות חסידית וחלק ניכר ממנה כתוב באידיש. העומק הזה מעניין ומושך להבנה ואי אפשר ללא שפה.
אז חיפשנו ומצאנו חוג לאידיש עם ורד קופל הנפלאה. ורד קופל היא מורה לאידיש, מרצה וחוקרת מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן והיא חיברה ספר לימוד לשפה האידיש. נהנינו מכל רגע בשיעור האינטימי, וכן, כצפוי, ליאור ואני הורדנו את ממוצע הגילאים באי אלו שנים… זה היה פשוט מקסים לראות כיצד קיבלו אותנו הנוכחים. הנוכחות של דור צעיר יותר שמתעניין בשפה שהיא לא שפת אמם ולא קשורה באדיקות לתרבותם ורחוקה מגילם שימחה אותם וריגשה אותנו.
למרות השואה, שחיסלה את רוב דובריה, ולחץ מודרני לעבור לעברית או לשפות אחרות, האידיש לא נעלמה. כיום, היא עדיין שפה חיה,
בעיקר בקרב הקהילות החרדיות בישראל ובארה"ב, ואף זוכה לעניין מחודש בקרב חוגים חילוניים.
אידיש היא שפה יהודית-אירופית שנוצרה בקרב יהודי אשכנז במרכז ומזרח אירופה לפני כאלף שנה ומורכבת מכמה שפות שונות, מה שהופך אותה לעשירה, לעמוקה ובעיני גם מסתורית מאוד.
תמיד כששמעתי אנשים מדברים באידיש, היה נדמה לי שהם ממתיקים סוד, מאין עדות רחוקה ועמוקה לעולם שהיה ואיננו עוד.
אידיש הייתה שפתם של רוב יהודי אירופה לפני השואה והיא קשורה באופן הדוק לעולם שכמעט ונחרב. עבור רבים מצאצאי הניצולים, לימוד אידיש הוא דרך להתחבר לשורשים המשפחתיים ולזכור את מי שנספו. בניגוד לשפות כמו אנגלית, צרפתית, ספרדית ושפות נוספות מארצות מוצא שמהן הגיעו יהודים, האידיש כמעט ונעלמה. העובדה שהיא נתפסה כמיושנת, שלא היה לה בית או מדינה משלה ושהיא התפרסה על יבשת שלמה בקרב יהודים, הפכה אותה לבעייתית לשימור.
למרות השואה, שחיסלה את רוב דובריה, ולחץ מודרני לעבור לעברית או לשפות אחרות, האידיש לא נעלמה. כיום, היא עדיין שפה חיה, בעיקר בקרב הקהילות החרדיות בישראל ובארה"ב, ואף זוכה לעניין מחודש בקרב חוגים חילוניים.
גם היום, ידיעת האידיש מעניקה ביטוי לזהות יהודית מגוונת ומאפשרת לאנשים לבטא את זהותם היהודית מחוץ למסגרות ציוניות או דתיות מסוימות. היא מציעה חלופה לגישה של "כור ההיתוך", ומחזקת את המגוון הלשוני והתרבותי בקרב הקהילות היהודיות.
כדי להבין את עמנו, את אחינו, את התרבות את המורשת, את מה שמניע אותם ואפילו אותנו לנהוג כך או אחרת, את הדעות שלהם, יש צורך להכיר את שפתם.
כיצד ניתן להכיר, להתקרב, להרגיש הזדהות עם האחר כשכל אחד מאיתנו דובר שפה שונה? שפת הלב, שפת השכל, שפה ממש, החיבור יכול להיעשות רק על ידי הבנה של שפה, של המקום שממנו באו, של העבר התרבותי המפואר של הרגש, רק אז נבין ממש זה את רעהו.
ממדאני ידוע בעמדותיו האנטי-ציוניות ואף שבת רעב ב2023 כמחאה על יחסה של ישראל לעזה.
למרות שבתפקידו כראש עיר הוא לא אמור להתעסק במדיניות חוץ, עדיין, המשמעות של ראש עיר אנטישמי בניו יורק, שהיא בעלת ריכוז יהודי עצום, איננה מבשרת טובות.
ממדאני
זוהראן קוואמה ממדאני, הוא המועמד הדמוקרטי המוביל לתפקיד ראש עיריית ניו יורק. ממדאני הוא סוציאליסט דמוקרטי המעדיף פתרונות פרקטיים ורפורמות הדרגתיות על פני רטוריקה מהפכנית. הוא מתמקד בעיקר במאבק ביוקר המחיה, שיפור התחבורה הציבורית וקידום מדיניות של מיסוי על העשירים ועל תאגידים, אה... ובשנאת ישראל.
ממדאני ידוע בעמדותיו האנטי-ציוניות ואף שבת רעב ב2023 כמחאה על יחסה של ישראל לעזה.
למרות שבתפקידו כראש עיר הוא לא אמור להתעסק במדיניות חוץ, עדיין, המשמעות של ראש עיר אנטישמי בניו יורק, שהיא בעלת ריכוז יהודי עצום, איננה מבשרת טובות.
ממדאני דוחה בתוקף את ההאשמות באנטישמיות על אף ההתנהלות שלו שמוכיחה את ההפך.
ממדאני אמר כי לא יכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, כיוון שלטענתו לא יכיר בזכותה של שום מדינה להתקיים עם מערכת היררכיה המבוססת על גזע או דת. דווח כי ממדאני נמנע מלחתום על החלטה בבית המחוקקים של ניו יורק המגנה את השואה ומכבדת את ישראל, מה שעורר ביקורת נוספת. הוא תומך בתנועת BDS, וקשריו עם פעילי התנועה מעוררים דאגה בקרב רבים בקהילה היהודית.
ייתכן מאוד שדבריו מיועדים להביא לקדמת הבמה התקשורתית, כי ידוע שאין פרסום רע, והרי מה יותר פופולרי מלתקוף את ישראל? פרובוקציות תמיד עוררו שיח שפוליטיקאים רואים בו כלי להביאם להכרה ציבורית, וזה הרי קורה לנו גם כאן בתוך הבית.
בתוך זאת, יש לזכור תמיד כי בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך היא מצילנו מידם…
