המורה שלעולם לא אשכח
תקופת הלימודים בבית הספר היא אחת מהתקופות הסוערות ביותר בחיינו. זו התקופה בה אנחנו צומחים, מתבגרים, גדלים ורוכשים ידע בסיסי איתו נצעד לעבר החיים האמיתיים. כשאנחנו מביטים אחורה אל תקופת בית הספר, תמיד ניזכר במורה שהותיר בנו חותם, זה שבזכותו אנו זוכרים את בית הספר גם בלב ולא רק במוח.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
יח"צ
רמלודנט באר יעקב
מי הוא המורה שלעולם לא נשכח?
אותו מורה שלעולם לא נשכח, הוא המורה שבעבורו ההוראה הייתה הרבה מעבר ללימודי תעודת הוראה ועבודה בבית הספר. עבור אותו מורה, הוראה לתלמידים הייתה דרך חיים. אצל המורה שלעולם לא נשכח, השיעורים הועברו בתשוקה, בחשק וברצון אמיתי להנחיל את הידע לדורות הבאים ולתלמידים בבית הספר. כשאנחנו נזכרים באותו מורה, אנחנו זוכרים ברק בעיניים, התלהבות אמיתית ושיתוף של התלמידים בשיעורים.
אז מהו הסוד? מה הופך מורה לדמות נערצת כזו שגם אחרי שנים אנחנו זוכרים אותה כדמות חיובית ומוצלחת? מהם הכישורים הקיימים אצל אותו מורה שביכולתם לעצב את חיינו ולהעניק לנו זווית חדשה ומרגשת על החומר הלימודי אותו קיבלנו בבית הספר? מהי הדרך לטפח דורות חדשים של מורים אשר יותירו חותם על תלמידיהם בצורה הטובה ביותר? איפה מתחולל הקסם?
הסוד - תשוקה פנימית ורצון אמיתי
אם נתבונן במכנה המשותף בין כל המורים אשר זכורים לכל אחד מאיתנו וחקוקים על לוח ליבנו, נמצא מכנה משותף בולט ומרכזי - ההתלהבות הכנה והתשוקה האמיתית להנחלת הידע אותו העבירו. יסודות אלו הם נחלתו של כל מורה אשר מעוניין להטביע חותם על תלמידיו ולסייע להם להפיק את המיטב מזמן לימודיהם בבית הספר. אצל מורים אלו, הוראה היא דרך חיים תמידית הנובעת מתוך חזון אמיתי – לטפח דורות של תלמידים אשר ירכשו חינוך וידע שיסייעו להם בהמשך חייהם.
כשהמורה מתלהב מהחומר הלימודי בצורה אמיתית, ומעביר את השיעור בצורה בה ניתן לשמוע בבירור כי גם הוא עצמו נהנה מהדברים, התלמידים מסתקרנים ומוצאים עניין רב יותר בשיעורים. כתוצאה מכך, כשהלמידה נעשית מתוך מקום של סקרנות ועניין אמיתי, החומר הלימודי נחקק במוח בצורה טובה יותר, והלמידה הופכת לחוויה חיובית מוצלחת. כך נותר חותם חיובי על התלמידים למשך שנים רבות לאחר מכן.
שיתוף התלמידים כשמירה על רוח נלהבת
במקצוע כמו הוראה, אשר עמוס בדיונים, במטלות, בהכנת חומרים לשיעורים, בכתיבת מבחנים ועוד המון נושאים יומיומיים איתם מתמודדים המורים, אך טבעי שהנמרצות האופפת את המורים בתחילת שנות ההוראה, תדעך. סוגיה זו מעסיקה מורים רבים המתמודדים עם אותה הבעיה - כיצד ניתן לשמור על רוח צעירה ועל אווירה נוחה ונעימה במהלך השיעורים גם כשנמצאים עמוק בתוך המקצוע? מהו הסוד המשמר את ההתלהבות שבהנחלת החומר לדורות הבאים גם לאחר כמה שנים של עשייה במקצוע ההוראה?
כמובן שאין נוסחת קסם המשאירה אותנו צעירים ונלהבים לנצח, אך ישנו קו מנחה כללי שבכוחו להעניק למורה כוחות מחודשים בכל שיעור מחדש. על מנת לשמור על אווירה טובה ואיכותית, יש לשתף את התלמידים בשיעור ולגרום להם להיות חלק ממנו. כלומר, בשביל להצליח לשמור את הכיתה במצב הלמידה האידיאלי, חשוב ליצור עניין בשיעור, כך שלא יתקיים כהרצאה מונוטונית המקשה על יכולת הריכוז של התלמידים. כשהתלמידים מעורבים בשיעור ומשתתפים בו, הם מוצאים עניין בכל שיעור מחדש, והדבר משפיע ישירות על המורים. כשרוח השיעור היא דינאמית ומיוחדת, הדבר יוצר השפעה חיובית וסוחפת המעניקה כוחות מחודשים בכל שיעור מחדש. בצורה כזו, ניתן לשמור על רוח צעירה בליבם של המורים ולהותיר חותם ממשי בליבם של התלמידים.
