אשר דוגרי: אז איך מבשלים צפרדע?
אשר דוגרי: אז איך מבשלים צפרדע?
פורסם בתאריך:
האדם שאני שוכר ממנו את המונית, יש לו איזה שש עשרה, שבע עשרה מוניות שהוא משכיר. הבן אדם יושב במשרד נקי: מזגן, קפה. חותם חוזים, גובה כסף, ויש לו ים זמן למשפחה, ילדים בילויים ונסיעות בעולם. אוהב את החיים זה.
מפה לשם, יום אחד אנחנו יושבים לאכול שיפודים ולהאריך את ההסכם בינינו, והוא מספר לי שאחד המאכלים שהוא הכי נדלק עליהם בפריז זה מרק צפרדעים. זה טעים כמו עוף הוא אומר, אבל יותר דליקטס, יעני. אבל איך מבשלים צפרדע, אתה יודע? ככה הוא שואל אותי. אמרתי לו שבחיים לא אכלתי צפרדע, אבל בטח שמים בסיר ומבשלים.אז זהו, שלא. הוא אומר. צפרדע זה מסובך לבשל למה יש לה אינסטינקטים. אם תשים צפרדעים בסיר מים רותחים הן קופצות ובורחות. גם אם תשים מכסה, מההיסטריה הם יעיפו את רבו, ויברחו. צפרדע צריכה פסיכולוגיה שונה, הוא אומר. יעני, נהיה מאסטר שף לצפרדעים זה.
צפרדע מבשלים על אש קטנה הוא אומר לי. שמים בסיר עם מים פושרים כאלה. לצפרדע נעים למה היא אוהבת מים, והיא לא מתמרדת. ולאט לאט מחממים את המים. היא מתרגלת לחום באיזי, בהדרגה, והחום כזה מעייף אותה, מרדים אותה, ולאט לאט, בלי לשים לב, היא מאבדת את ההכרה, ואז היא מתבשלת. ככה מבשלים צפרדע. לאט. על אש קטנה.
עכשיו, לא באתי לספר לכם על מתכון לבישול צפרדעים. באתי להגיד לכם שפתאום הבנתי, שזה בדיוק מה שעושים לנו.
למה האויבים שלנו הבינו, שאם יזרקו אותנו למים רותחים, יעני יפתחו עלינו במלחמה כסאח - ראש בראש, אנחנו נכה בהם כמו בששת הימים או כמו בסוף מלחמת יום כיפור. בקיצור, הם הבינו שבזבנג לא גומרים על ישראל. אז הם החליטו על בישול איטי. להרגיל אותנו. לאט-לאט. בהדרגתיות.
פה פיגוע. שם פיגוע. פה טיל. פה נפילה. פה מנהרה. שם חדירה. פה חטיפה. שם דקירה. פה הורסים עתיקות שלנו מהתקופה של ממלכת ישראל, פה פונים קצת לאו"ם. ובאמצע, קצת דיבורים על שלום וקצת על הודנא. פה מזכירים שיש עם פלסטיני, פה מדברים על זכות השיבה, כיבוש, גבולות 67, גבולות 48, יפו, עכו, נצרת וגם תל אביב נכנסה לדיבור. וירושלים פתאום תמיד הייתה שלהם.
פה הצגה, ופה ראיון עם עוד שונא ישראל, תלונה להאג, מפת פלסטין שבה ישראל לא מופיעה בכלל, פה הסתה, פה הצתה, פה דיבור על מדינה, פה על אוטונומיה, פה דגל פלסטין, שם הפגנה, קצת חרם, קצת אבנים, קצת ברזלים, מצבות הרוסות, כתובות שנאה, אבנים על חיילים, טרור נגד אזרחים, שכתוב ההיסטוריה, ופתאום הם הילידים, הפלישתים המקוריים. וזה אשכרה עובד עלינו. כמו על צפרדעים בבישול.
וככל שמעלים את הלהבה והחום עולה, כוח ההתנגדות שלנו יורד, ואנחנו מתרגלים. מסתגלים. מדמיינים שאנחנו בג'קוזי, בזמן שבאוסול - אנחנו בסיר בישול.
בדוגרי – לא ככה?
