אשר דוגרי: עושים מאיתנו טיארה!
אשר דוגרי: סליחה, מה השעה?
פורסם בתאריך:
אני לא איזה גנרל או פוליטיקאי משופשף, אני בן אדם פשוט. נהג מונית סך הכל. עובד קשה להביא פרנסה הביתה. אבל בתור נהג מונית, תדעו לכם, אני רואה ושומע הרבה אנשים, ואפשר להגיד שאני מכיר טוב מאד, ומרגיש טוב מאד, את איך שהעם חושב ומרגיש.
אפשר אפילו לקרוא לי "מדד הרגשות של העם".
סליחה, מה השעה? שעת חירום. באמא שלי. זה כבר לא משחק ילדים, הרצחנות המטונפת הזאתי. ונמאס לי כבר לשמוע על הכיבוש והזעם והנקמה וכל החארטות האלו. יאללה תדחפו את זה עמוק ל... שלכם. יצאו לי מכל החורים כל התירוצים וכל ההסברים. אז אני הולך לקרוא לילד בשמו. התרבות של הערבים שסביבנו היא רצחנית. איך אני איתכם? רצחנית. נכון, יש הרבה ערבים שלא ככה, ושרוצים לחיות בכבוד, לתת כבוד ולקבל כבוד, אבל התרבות שלהם בכללי - רצחנית. תסתכלו מסביב, ותגידו לי שאני טועה. תראו איך הם שוחטים אחד את השני על שטויות. סוני, שיעי, כבוד המשפחה, מה כבוד המשפחה, נקמה של דם, כופרים, מה כופרים, כל תירוץ לרצחנות ודם - מבחינתם, סיבה למסיבה. חאפלה. אפילו בחתונות הם יורים. אינעל העולם.
ואנחנו עדיין משחקים בנדמה לי שלנו. "הכלה", היא כוח. איפוק, זה כוח. לשמור על פרופורציות, זה כוח. קור רוח, זה כוח. פחדנות, היא כוח. מלשנות, היא כוח. התאבדות, היא כוח. יאללה... בינתיים אנחנו נרצחים כאן כמו זבובים.
אמא צעירה, אחות בבית חולים, בבית שלה, מול העיניים של הילדים שלה, נשחטת. נשחטת. מה יותר, מזה תגידו לי, הא? מה???
ואתה, יא ביבי, בא לנו עם הסברים. אנחנו נתפוס את המחבל. נמצה איתו את הדין. דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול! חזק בביטחון עלאק...
ומי יחזיר את האמא לילדים שלה, לבעל שלה, להורים שלה, לחברים שלה? במקום לתפוס את המחבל בן הבליעל הזה, תדאג שלא יקומו עוד כאלו. תקשיב פה, למה שאשר דוגרי אומר לך.
מספיק עם המשחקים. עד כאן. נגמר. מעכשיו, אנחנו משתגעים עליהם, ככה שארבעים שנה הם יזכרו את השגעת שלנו. שומע יא ביבי. ארבעים שנה. לא יום פחות. ואם אתה לא מסוגל - תשים את המפתחות, ולך. בכבוד שלך. די. אנחנו לא מוכנים להירצח פה יותר.
מעכשיו יא ביבי, כל אבן, בקבוק תבערה או ניסיון לפגוע ביהודים - מגיבים באש חיה. יורים, על מנת להרוג.
מחבל לא נתפס חי, וגם אם בטעות נתפס חי, מוצא להורג וכל משפחתו המורחבת מגורשת לעזה, או ללבנון, או סוריה. תבחר מה שנוח לך. מצידי, תגוון.
את הבית של המחבל הורסים וכל הרכוש של המחבל ומשפחתו עובר לידיים של המדינה, בשביל לשלם עם זה פיצויים למשפחות של הקרבנות.
לא מתעלמים יותר משבח"ים. מי שנמצא בישראל נגד החוק, הולך לכלא לעשר שנים. מי שמחזיק נשק בניגוד לחוק, גם. הסתה נגד יהודים, גם. גם אם מדובר ביהודים שעושים את זה. הבנת, יא ביבי?
שוברים את הטרור בכוח. בלי לגמגם ובלי לבלבל את המוח.
תודיע מראש שככה זה יהיה, כי שעת חירום עכשיו, שלא יגידו שלא הזהרת, ותתחיל לפעול, לפני שהעם ייקח את החוק לידיים ויתחיל לפעול בלעדיך.
בדוגרי – לא ככה?
