מדבר דוגרי – תום וגרי ואבי רוחן
מדבר דוגרי – תום וגרי ואבי רוחן
פורסם בתאריך:
יש את הסרט המצויר הזה של תום וג'רי. אני לא זוכר מי זה תום ומי זה ג'רי, אבל אחד מהם חתול והשני עכבר. לא מדובר באיזו עלילה חכמה במיוחד. כמעט בכל הסרטים, החתול רודף אחרי העכבר, כי זה התפקיד שלו, לתפוס עכברים. לא ככה?
אבל איכשהו העכבר יותר חכם, יותר מהיר, וגם מכה בחתול הרבה יותר ממה שהחתול מכה בו. פי עשר בערך. זה מצחיק, אבל זה רק סרט מצויר. למה נזכרתי בזה? בגלל הרצח האחרון של שי בכר, שהיה אמור להעיד נגד העבריין אבי רוחן.
אז חיסלו אותו. הוא ידע שיחוסל. המשטרה ידעה שיחוסל. אבל מה לעשות? במדינת ישראל העבריין מנצח את המשטרה. ככה זה. זאת האמת. יכולים השוטרים לדבר כמה שרק בא להם, על כמה הם עובדים קשה ועושים עבודה נאמנה, וחלק מזה גם נכון. אבל בגדול - העבריינים ניצחו. שלא יספרו לכם סיפורים. שוטרים במדינה שלנו מפחדים מעבריינים, הרבה יותר ממה שעבריינים מפחדים משוטרים. אזרחים במדינה שלנו מפחדים מעבריינים, הרבה יותר ממה שהם מכבדים שוטרים. אם אחד כמו מיכאל מור מאיים על שוטרים, רסמי, בלי למצמץ, ובסוף, כשהחיים של השוטרים בסכנה והם מגיבים בצורה קיצונית, כי החוק לא מאפשר להם אחרת, אז הם אלה שנדפקים, והוא מחייך וחוגג - כי שוב, העבריינים ניצחו. אם עבריין קונה עורך דין יקר עם כסף שהוא עושה מפרוטקשיין והימורים, ואללה ודוניה, ומחייך כל הדרך אל החופש, אם אנשים מעדיפים לתת פרוטקשיין בארץ, כי זה יותר בטוח מלשלם ביטוח, אז העבריינים ניצחו, והמשטרה הפסידה.
אם אחד כזה שבא להעיד נגד ראש ארגון פשע, נרצח, מי הגבר שיקום בפעם הבאה להעיד, כשהוא יודע שהמשטרה לא תשמור עליו טוב, והעבריינים דוקא ישמרו עליו יופי. מתחת לאדמה. מי?
אם המשטרה לא פושטת על מקומות, שהיא יודעת שיש בהם סמי פיצוציות, למרות שהיא יודעת שהם שם, אם המשטרה לא פושטת על בתי בושת וקזינואים פיראטיים, למרות שהיא יודעת בדיוק איפה הם, אם המשטרה לא פושטת על תחנות סמים, שהיא יודעת שהן קיימות ואת מיקומן המדויק - מה זה אומר? זה אומר, שהעבריינים ניצחו. שהם קנו שוטרים. שיש להם אנשים מבפנים. שכמו שלמשטרה יש אנשים אצלם, להם יש אנשים במשטרה. ויותר. מי שנחוש יותר בקרב הזה ינצח. מי שלא ימצמץ ראשון וישלוף ראשון וגם יירה, לא רק ידבר - גם ינצח. בינתיים העבריינים מובילים: אחת, אפס. אבל לא מדובר כאן בגולים. גם לא בסרט מצוייר... זה חיים של אנשים. זה הביטחון האישי שלנו. הפכנו לגרועים משיקגו.
בדוגרי – לא ככה?
