מדבר דוגרי – ביבי משלם פרוטקשן ?
מדבר דוגרי – ביבי משלם פרוטקשן ?
פורסם בתאריך:
שלום לכל מי שטורח לקרוא את מה שאני כותב כאן. לי קוראים אשר. נעים מאד. בתחנה קוראים לי "אשר דוגרי". למה אני, מה שנקרא, בנ'אדם שחושב ישר ומדבר דוגרי. בלי לסנן. מהלב. אני לא איזה גנרל או פוליטיקאי משופשף, אני בן אדם פשוט. נהג מונית סך הכל. עובד קשה להביא פרנסה הביתה. אבל בתור נהג מונית, תדעו לכם, אני רואה ושומע הרבה אנשים, ואפשר להגיד שאני מכיר טוב מאד, ומרגיש טוב מאד, את איך שהעם חושב ומרגיש. אפשר אפילו לקרוא לי "מדד הרגשות של העם".
תקשיבו סיפור בחייאת אמא שלי אמיתי. יש לי מכר שהחזיק מפעל לערבוב צבעים. מפעל די גדול ומצליח. הוא ואשתו ניהלו אותו, העסיקו עובדים, פרנסו עוד משפחות והביאו אחלה פרנסה הביתה. יום אחד נכנס להם למפעל איזה בדואי והציע שותפות. הוא ישמור להם על המקום, והם יכניסו אותו שותף באחוזים.
המכר שלי לא פראייר ישר קלט עניין ואמר לו שהוא לא מעוניין. הבדואי הסתכל מסביב ואמר לו חבל יש לך פה הרבה דברים יקרים, חומרים דליקים, משהו יקרה חס וחלילה תהיה בצרה. אבל המכר אמר לו שיש לו ביטוח ברוך השם ותודה, אבל לא תודה. שבועיים אחרי זה המפעל שלהם נשרף.
חודשים לקח לבן אדם לשקם אותו. ריצות. בתי משפט. עורכי דין, ביטוחים, חקירות, ומה לא. איך שחזרו לפעילות הבדואי מופיע שוב. הוא גם נחקר במשטרה על השריפה אבל הכחיש כל קשר ולא היו הוכחות נגדו אז הוא השתחרר הביתה.
מהון להון ההוא מגיע עם חיוך ושוב מציע אותה הצעה. הפעם המכר שלי כבר חשב שאולי כדאי להיכנע, אבל אשתו לא הסכימה בשום אופן ושוב אמרו לבדואי שהם לא רוצים.
אחרי יומיים המפעל שוב נשרף ושוב עלו להם התשלומים של הביטוח, ובלאגן והפסדים כספיים ועצבים, למה הביטוח עשה בעיות ולא רצה לשלם הכל. עוד פעם הם הקימו ושקמו הכל ושוב לא תפסו את הבן אדם, למה שוב לא היו הוכחות מספיק, למרות שהתקינו מצלמות וראו איך שורפים.
אחרי שפתחו שוב, הבדואי, בלי בושה בעיניים, עוד הפעם מופיע. הפעם עם עוד בן דוד. הבדואי הציע שותפות בעשרים אחוז, תמורת שמירה על המקום שלא יקרה לו משהו רע, וקרץ להם עם העין. הפעם המכר שלי הבין, והוא ואשתו הסכימו. הם היו גם מאוכזבים מהמשטרה שלא טפלה טוב, והביטוח שעלה ועלה ולא כיסה את ההפסדים.
מפה לשם הבדואי תלה על המפעל איזה סימן של הארגון פשע שלהם. גלגל של אוטו כזה, משהו כזה, והיה בא פעם בחודש לקחת כסף. המכר שלי הפסיק לשלם ביטוח, למה עכשיו העסק היה שמור אחושלוקי, ואמר לי שבסך הכל משתלם לו ככה. יש לו שקט. אף אחד לא נוגע במפעל.
אבל מי שנגע לך במפעל מההתחלה זה הבדואי הזה אני אומר לו – אבל ההוא הפחד כבר שולט בו, והוא אומר לי -ואם זה היה מישהו אחר? למרות שהוא יודע טוב מאד שזה הבדואי הזה, וגם הבין למה הוא נכנס.
אחרי חצי שנה הבדואי בא לו בדרישה לקבל תלוש משכורת לו ולעוד עובד. אבל למה תלוש אם אני משלם לך בשחור? המכר שלי אמר. הבדואי צחק ואמר שהוא רוצה לקחת גם אבטלה על הדרך, ובשביל זה הוא רוצה מעכשיו גם תלושים. בקיצור ההוא נפל עמוק ולא יכול היה לצאת מהפרוטקשן שנכנס אליו. שילמת פעם, נכנעת פעם, נגמר הסיפור שלך.
למה נזכרתי בזה? בגלל ביבי והחמאס.
ההם עובדים כמו משפחת פשע עם פרוטקשן. יורים עליך, תוקפים אותך, ואז באים ואומרים רוצה שנגן עליך? שלא נירה ונהרוג אותך? שלא נסכן אותך? תשלם חביבי. אנחנו רוצים ככה וככה וגם את האלמנט מכניסים לך. ומי שמשלם פעם אחת, אפילו חצי פעם פרוטקשן, תשאלו מי שאתם רוצים- גמרנו. הוא שפוט של המאפיה. לעולם.
מי שמשלם למישהו שמאיים עליו, בשביל שלא יפגע בו, אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות. משא ומתן מדיני, הסדר אזורי, מדיניות, בלה בלה, אבל איך אמר פעם ביבי: אם יש לו רגליים של ברווז וזנב של ברווז והוא עושה קוואק קוואק – אז הוא ברווז. אז אותו דבר עם פרוטקשן.
בדוגרי – לא ככה?
