חרדות אצל ילדים- סימנים ודרכי התמודדות
חרדות אצל ילדים- סימנים ודרכי התמודדות
פורסם בתאריך:
כל ילד מתמודד עם פחדים. פחד הוא דבר טבעי והוא שלב התפתחותי תקין. ההתמודדות איתו בגיל צעיר מלווה על ידי המטפלים השונים. אצל ילדים מסוימים, בגיל בית ספר יסודי, הפחדים עלולים להפוך לחרדות. חוסר יכולת של הילד והוריו להתמודד עמן, עלול לגרום להן להתעצם. ד"ר זיוה שגיא, מנכ"ל "מרכז אלה- אימון להצלחה בשיטת ד"ר שגיא" עם הסימנים ועם כלים מעשיים להתמודדות עם הנושא.
כאשר מדברים על חרדות אצל ילדים, אין מדובר על פחד מהחושך או ממקומות גבוהים. "הפרעות חרדה" הן תגובות קיצוניות שגורמות למצוקה רבה אצל הילד, או תגובות אשר משבשות את התפקוד היומיומי אצלו. לרוב, ילדים בעלי "הפרעות חרדה", נוטים לחשוב על סיטואציות רעות, בעלות סבירות נמוכה יחסית, כעל סיטואציות שעלולות להתרחש בכל רגע נתון. לדוגמא: מחלה קשה, תאונת דרכים, טביעה במים או מוות של מישהו קרוב. מחשבות אלה גורמות להם למצוקה רבה ולעתים קרובות אף לתופעות פיזיולוגיות כגון: הזעת יתר, קשיי נשימה, כאבי ראש, רעידות, בחילות וכדומה.
החרדות יכולות לנבוע גם ממחשבות טורדניות- כפייתיות (OCD). ילדים עם OCD ינהלו טקסים שונים, לעתים ללא שליטה, כדי להימנע ממצב שהם חרדים מפניו, לדוגמא: שטיפת ידיים אובססיבית כדי לא להידבק במחלה, נעילת דלתות וחלונות בכל הבית כדי שלא יכנס גנב, בדיקה חוזרת שוב ושוב בתיק כדי לוודא שלא שכחו דבר לבית הספר וכו'.
חוסר היכולת להתמודד עם החרדות גורם לילדים ללחץ. מכיוון שהם אינם יודעים כיצד להרגיע את עצמם הם נוטים לברוח ממצבים שמעוררים אותו. לעיתים הדבר מלווה בהימנעות מביצוע פעולות שגרתיות: רחצה, שינה במיטתם, משחק בחדר ללא נוכחות של מבוגר. במקרים רבים הם אינם רוצים ללכת לבית הספר, בורחים משיעורים, יוצאים באמצע מבחן או לא מגיעים אליו מלכתחילה, לא יוצאים לטיולי כיתה – הכל כדי להימנע ממצב בו הפחד עלול להתעורר. ילדים אחרים נצמדים להוריהם או לדמות מבוגרת שהם סומכים עליה כדי שיעזרו להם להירגע במצבי מצוקה.
כיצד מטפלים בחרדות אצל ילדים?
תהליך האימון של ילדים הוא תהליך דיאדי (הורה וילד) אשר מלמד את הילד וההורה כיצד להתמודד עם התקפי החרדה ומסייע לילד להרגיע את עצמו בצורה הטובה ביותר. בתהליך האימון, המאמן לומד להכיר את הילד ואת הפחדים שלו ומאתר את הגורמים למצבי החרדה, כדי לתת לילד ולהוריו את הכלים המתאימים ביותר עבורו. יש לזהות היכן נמצא הילד במצבי חיים שונים על הרצף הבא: (1) מחשבות רבות (החרדות) משתקות אותי; (2) עם מחשבות רבות אני מצליח להתמודד כשיש נוכחות של מבוגר; (3) עם מחשבות רבות אני מצליח להתמודד בעצמי; (4) עם מחשבות מעטות אני מצליח להתמודד בעצמי; (5) אין מחשבות כלל ואני עצמאי.
הכלי המשמעותי ביותר שבו אנו לומדים להשתמש הוא שינוי שפת הדיבור לשפה של הצלחות. הילד צריך להיות מסוגל לראות את כל היתרונות והמעלות שלו ולדעת שהוא מסוגל להתמודד עם כל דבר בעצמו. דיבור על הצלחות עוזר לילד, בסופו של דבר, לתחושת מסוגלות ולהעלאת הביטחון העצמי. כאשר הביטחון העצמי עולה, הילד מצליח להתמודד עם החרדות שלו בעצמו ואינו זקוק להורה שיחזק אותו.
כאשר הילד וההורה מעבירים את מרכז תשומת הלב אל מצבים 3-5 תמונת החרדה מקבלת פרופורציות חדשות ומסתבר לעיתים שהתמונה איננה כה דרמטית, כפי שחשבו בהתחלה. ההתמקדות בהצלחות משפרת את התפקוד גם במצבים 1-2.
לעיתים החרדה קשה מאד והיא מחייבת טיפול רפואי וגורמי טיפול מקצועיים מתחום בריאות הנפש.
באדיבות: ד"ר לפסיכולוגיה זיוה שגיא .
מאמנת אישית ומטפלת בשיטת ד"ר שגיא בילדים, מתבגרים ובוגרים עם הפרעת קשב וריכוז; מאמנת לשיפור הזוגיות; מנחת סדנאות להורים, לילדים ולמתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז וסדנאות למורים ולמנהלי בתי ספר; מאמנת אישית/קבוצתית בארגונים להתמודדות עם הגורם האנושי. מרצה בטכניון ביחידה ללימודי חוץ.
