מדבר דוגרי: פונדקאות = אכזריות
מדבר דוגרי: פונדקאות = אכזריות
פורסם בתאריך:
שלום לכל מי שטורח לקרוא את מה שאני כותב כאן. לי קוראים אשר. נעים מאד. בתחנה קוראים לי "אשר דוגרי". למה אני, מה שנקרא, בנ'אדם שחושב ישר ומדבר דוגרי. בלי לסנן. מהלב. אני לא איזה גנרל או פוליטיקאי משופשף, אני בן אדם פשוט. נהג מונית סך הכל. עובד קשה להביא פרנסה הביתה. אבל בתור נהג מונית, תדעו לכם, אני רואה ושומע הרבה אנשים, ואפשר להגיד שאני מכיר טוב מאד, ומרגיש טוב מאד, את איך שהעם חושב ומרגיש. אפשר אפילו לקרוא לי "מדד הרגשות של העם".
יש לי נוסעת קבועה שעשתה ילד עם הומו. וואלה היא מבסוטה עד השמיים. היא חפשה מישהו לעשות איתו ילד, הבחור הזה והבן זוג שלו גם רצו, והנה כולם קיבלו מה שרצו. ככה יש לילד גם אמא, והם מתחלקים באחריות עליו ובשמירה עליו והכל סבבה. לא עדיף על כל העניין הזה של הפונדקאות?
יש אנשים שלא יכולים להביא ילדים לעולם בגלל שאין להם בן זוג, או בגלל שדוקא יש להם בן זוג אבל מאותו המין. הרצון של האנשים האלה לילד הוא מאד חזק, ובגלל זה צומחות תופעות כאלו אכזריות כמו פונדקאות. למה אני אומר ככה על פונדקאות? כי מדובר בדרך כלל בנשים מאד מאד עניות, שעושות את זה בשביל כסף להישרדות שלהן. לא בשביל החסד או הסבבה. זה לא סתם עבודה. פונדקאות זה עבודה קשה. כאבים, טיפולים של פוריות שמזיקים לגוף, הקאות, ניתוח קיסרי ובטח עוד כל מיני תופעות קשות של הריון, שנשים מבינות יותר טוב ממני בהרבה, וכל זה רק בשביל שמישהו שיש לו כסף, והוא בא ממדינה מתקדמת, יקנה את הרחם שלהן בשביל שיהיה לו ילד.
זה לא נשמע לכם מתנשא ואכזרי?
ובסוף, אחרי שילד גדל להן בבטן תשעה חודשים, הן צריכות למסור אותו. אני אמנם לא יכול להיכנס להריון אבל כשאני מדמיין את זה - זה חייב להיות קשה מאד. אז אומרים כל אלו שתומכים בפונדקאות שמגיע שויון גם לזוגות חד מיניים שלא יכולים להביא ילדים. סבבה, אבל למה על חשבון גוף של מישהי אחרת ענייה ומסכנה? בעיניים שלי, זה אשכרה לא מוסרי!
כי אם מוסרי לייצר תינוק ככה כמו בבית חרושת, אז למה לא לקנות איברים חופשי מאנשים עניים? כליות, ריאות, עיניים, רשתיות, הם הרי ימכרו הכל אם יהיו צריכים לאכול. ומה שוויוני פה בכלל? מה עם העניים שגם רוצים ילדים ולא יכולים להשכיב מאה אלף דולר על תינוק מהודו או תאומים מנפאל? אז איזה שוויון יש פה, באמא שלכם?
והנשים ששוכבות שמה כמו תרנגולות בלול תשעה חודשים? כשאנשים שתומכים בפונדקאות הזאתי רואים ככה תרנגולות, הם מפגינים, שכל המדינה שומעת אותם, וצועקים - חוסר צדק! אכזריות! צער בעלי חיים! ומה עם צער בני אדם? או שעל זה לא שמעתם? איפה הרחמנות שלכם? איפה הלב שלכם? או שאם פתאום אתם נורא רוצים תינוק אז זה מקדש את האמצעים, ויאללה שיהיה צער בני אדם, העיקר שלכם יהיה מה שרציתם?!
ולמה לא תאמצו ילד יתום בארץ? ואם לא נותנים לכם, למה שלא תעשו אומנה. יש כל כך הרבה ילדים קטנים, כפרה עליהם, שישמחו לבית אוהב וחם, וגם תעשו מצווה. ואם גם אומנה לא בראש שלכם, למה שלא תמצאו מישהי שמחפשת אבא לעשות איתו ילד, כמו הנוסעת שלי? ככה תהפכו גם אותה לאשה שמחה, ותתנו גם לה את האושר של להיות אמא ולגדל ילד. ככה יהיה גם אבא גם עוד אבא וגם קצת אמא לאיזון, ולכם תהיה עוד חברת משפחה מאושרת שתעזור בגידול. עדיף פי אלף מהאכזריות של הפונדקאות בארצות עולם שלישי.
בדוגרי – לא ככה?


