משירי ארץ אהבתי
אלבומה של חוה אלברשטיין בו הופיע השיר
סינגל מאת חוה אלברשטיין
תאריך יציאה	1951
תאריך הקלטה	1970
סוגה	זמר עברי
אורך	3:34
כתיבה	לאה גולדברג
לחן	דפנה אילת

משירי ארץ אהבתי (מוכר גם כמכורה שלי) הוא שיר מאת המשוררת לאה גולדברג. השיר הופיע לראשונה בשנת 1951 בירחון אורלוגין כחלק מקובץ של שלושה שירים שכלל גם את "בארץ אהבתי השקד פורח" ואת "בארץ אהבתי האביונה".

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי נושא השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוברת בשיר פונה אל ארץ הנמצאת במצב של אבל, חורבן ואובדן עצמאות:

"מכורה שלי, ארץ נוי אביונה -
למלכה אין בית, למלך אין כתר"

רבים נטו לזהות את אותה ארץ עם ארץ ישראל, מולדתה הרוחנית של גולדברג. לפי הסבר זה, השיר מציג את ארץ ישראל כ"אביונה" הנמצאת בחורבנה ואינה מתגלה בהדרה הראוי לה, מלבד מספר ימים בודדים "שבעה ימים בשנה". יתכן וימים אלו הם מועדי ישראל המשיבים ל"קבצניה", עם ישראל המייחל לבניינה, את האור הטוב.

לפי הסבר זה, זיהוי ראוי ל"מלך" שאיבד כתרו, כפי שכותבת גולדברג, הוא מלכו של עולם, שאינו מתגלה במלכותו חרף החורבן, ו"מלכה" שאין לה בית - ישראל, שעוד לא הקימו ביתם שוב בארץ.

לעומת הסבר זה, ישנם המזהים את הארץ המדוברת עם ליטא, מולדתה הממשית של גולדברג, שכן תיאור האקלים החורפי אינו הולם את מזגה הקיצי של ארץ ישראל:

"ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר"

גולדברג אף כותבת ביומנה משנת 1929, בעודה בליטא:

"מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא, וסערות גדולות אין כאן. פרק בגיאוגרפיה של הנפש."‏^[1]

בנוסף הולם תיאור איבוד העצמאות בשיר את כיבוש ליטא על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן את כיבושה על ידי רוסיה הסובייטית וסיפוחה אל תוך ברית המועצות, בעוד מדינת ישראל לא התקיימה כמונרכיה בעת החדשה ולא איבדה את עצמאותה.

אחרים הציעו להתייחס ל"ארץ אהבתי" כארץ מטאפורית המלמדת על אהבתה הנכזבת של גולדברג, זאת בשל השימוש בתואר "משירי ארץ אהבתי" ולא "משירי ארצי האהובה".‏^[2]