נפוליאון בונפרטה- האיש והאגדה והצהרת העצמאות שלו על מדינת היהודים
לאור התבטאות המלעיזים על מגילת העצמאות של מדינת היהודים, ושריפת הפסל "עמידה עעל הראש" של דוד בן גוריון, מצאתי לנכון לפרסם כאן את הנוסח המלא של הצהרת העצמאות שכתב נפוליאון בונפרטה על מדינת היהודים ב - 20 באפריל 1799 וגם את האגדה המיוחסת לנפוליאון בעת ביקורו ברמלה כאשר הצבא הצרפתי שבראשו עמד, כבש את ישראל.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
ג'אק שיטרית
רמלודנט באר יעקב
עו"ד אילן בומבך בבג"צ: "37 אנשים שהיו חתומים על הכרזת העצמאות המהירה, הבהולה, החפוזה"
במהלך הטלת המצור על עכו, סבר נפוליאון כי הוא מרוחק מהלך יום אחד מירושלים, וצפה כי עם כיבושה, הוא יכריז על עצמאותה של מדינת היהודים. לפיכך, הוא חיבר הצהרה, בהנחה שהוא אכן יוכל להכריז ביום המחרת על המדינה היהודית, בירושלים. אלא שהאנגלים עצרו את התקדמותו של נפוליאון, שנאלץ לסגת. הצהרת נפוליאון לא הוכרזה מעולם, והיא נגנזה בארכיונים הצרפתים.
להלן הנוסח המקורי של ההצהרה שתורגמה מצרפתית ע"י ציונה בודנסקי: הכרזה אל האומה היהודית, המטה הכללי ירושלים, ה-20 באפריל 1799, השנה ה-VII לרפובליקה הצרפתית. מאת: נפוליאון בונפארטה, המפקד הראשי של הצבאות הצרפתים באפריקה ובאסיה. אל: היורשים החוקיים של פלסטינה –בני ישראל, בני אומה ייחודית אשר במשך אלפי שנים הצליחו הכיבושים והעריצות לגזול מהם את אדמתם, אבל לא את שמם ולא את קיומם הלאומי. הבוחנים בקפידה וללא משוא פנים את גורל האומות, אפילו אם הם חסרים את היכולת הנבואית של ישראל ושל הנביא יואל, מסיקים את האמת שבדברי הנבואות של הנביאים הגדולים, אשר ערב חורבן ציון ניבאו כי ילדיו של האל יחזרו למולדתם בשירה וברינה וכי העצב והאנחות ייעלמו לעד. קומו ברינה, הגולים! מלחמה זו שאין לה אח ורע בהיסטוריה כולה, נערכה כמלחמת הגנה עצמית על ידי אומה שאויביה ראו באדמותיה המוּרָשות שלל שיש לחלוק אותו. כעת, מתנקמת אומה זו על אלפיים שנות ביזיון. אף על פי שנדמה כאילו התקופה והנסיבות אינן הולמות את ההצהרה ואפילו את עצם הביטוי של דרישותיכם, מלחמה זו מציעה לכם כיום, בניגוד לכל צפי, את מורשתכם הישראלית. ההשגחה העליונה שלחה אותי לכאן עם צבא צעיר, המודרך על ידי הצדק והמלווה בניצחון. המטה הכללי שלי הוא בירושלים, ובעוד כמה ימים אהיה בדמשק, שקירבתה שוב אינה מהווה סכנה לעיר דוד. היורשים החוקיים של פלסטינה! האומה הגדולה אינה עוסקת במקח וממכר של בני אדם ושל ארצות כדוגמת אלה שמכרו את אבותיכם לכל האומות, והיא אינה קוראת לכם לכבוש את ירושתכם. לא, כל שהיא מבקשת הוא ליטול ממנה את מה שהיא כבר כבשה, כשהיא תומכת בכם ומתירה לכם להמשיך ולהיות הבעלים על הארץ הזו ולשמור עליה למרות כל היריבים. קומו! הוכיחו כי כל העוצמה של מדכאיכם לא הצליחה לקטול את אומץ ליבם של צאצאי הגיבורים שהיו מביאים כבוד לספרטה ולרומא. הוכיחו כי אלפיים שנות עבדות לא הצליחו לחנוק את האומץ הזה. הזדרזו! זהו הרגע, שייתכן כי לא יחזור שוב במשך אלף שנה, כדי לדרוש את החזרת זכויות האזרח שלכם, את השבת מקומכם בקרב עמי העולם. יש לכם מלוא הזכות לקיום פוליטי כאומה בקרב האומות האחרות. יש לכם הזכות לעבוד את אלוהיכם בהתאם לדתכם.
את הכתבה הנ"ל פרסמתי בזכותו של חברי היקר זוהר ברעם, שייסד והקים את כפר החשמונאים במוב שילת, לתפארת מועצת "חבל מודיעין" וארץ ישראל! על כפר תוכלו ללמוד אם תקישו על הקישור הכחול הזה: https://www.ezori.net/articles/evelmodiinnews/13100/
הפסל של דוד בן גוריון הוצת בחוף הים בת"א. האם יש לזה קשר לעובדה שהוא אישר את הנוסח הסופי של מגילת העצמאות והראשון לחתום עליה? (צילום: מאקו)
המואזין שהפריע לנפוליאון בונפרטה לישון ברמלה
ב-1 במרץ 1799, לאחר כיבוש קהיר, אל-עריש ועזה, נפוליאון הגיע לרמלה. הוא קבע את המטה שלו במנזר קתולי של הכנסייה הפרנציסקנית, שאליו אפשר להגיע עד היום, וכבש את העיר ללא התנגדות כלל. אחת האגדות האורבניות הקשורות לכיבוש רמלה נוגעת לרצח מסתורי של המואזין.
כל התמונות מויקיפדיה
לפי האגדה, נפוליאון ישן באחד מהאגפים במנזר, ומהחלון שלו יכול היה לראות את הצריח של מסגד חודיפה אל-ימני. כשנפוליאון התעורר בבהלה מתפילת המואזין באחד הבקרים, הוא נמלא כעס עמוק על ההפרעה לשנתו, לקח את אקדחו הארוך וכיוון לעבר אותו "חצוף" שהעיר אותו. אחרי ירייה אחת נדם קולו של המואזין, ונפוליאון המשיך לישון. כיאה לאגדות אורבניות, אין הוכחה שסיפור זה אמת.
תגובות
